בהמשך למאמר השני, להלן דוגמאות ממשיות נוספות של תנאים מתוך חוזים, לצד המלצה לבחינה ביקורתית שלהם – טרם החתימה:
"נותן השירותים מתחייב בכל עת להתנהל לפי כל נוהלי והנחיות החברה, כפי שיינתנו לו מעת לעת". המילה "החברה" כללית ומעורפלת. מומלץ כי לשם הבהירות והיעילות, יצויינו במדוייק בעלי התפקידים (למשל, מנכ"ל, מנהל התפעול, מנהל הכספים), להם הסמכות והאחריות ליתן הוראות. עוד יש לשים לב, כי מדובר בחוזה עם נותן שירותים ולא בחוזה עבודה, שכן אז – סעיף כזה בנוסחו אינו עומד בדרישות חוקי העבודה.
"הקבלן מאשר כי ידוע לו כי לחברה יש מוניטין רב אצל לקוחותיה, וכי התנהגות שאינה על פי נוהלי החברה עלולה לגרום לה לנזקים כבדים".
מומלץ להשמיט סעיף זה מהחוזה או לשנותו. משתמע ממנו חיוב אפשרי להטלת הוצאות בעתיד בגין "נזקים" כלשהם שייגרמו לחברה או למוניטין שלה. בדרך כלל, יש סעיף בכל חוזה המתייחס להטלת אחריות על נזקים, וניתן להסתפק בו.
"הקבלן יישא באחריות מלאה לליקויים שייפלו בעבודותיו כתוצאה מעבודתו, ולכל נזק ו/או הוצאה ו/או הפסד שייגרמו במישרין ו/או בעקיפין לחברה ו/או לצדדים שלישיים".
סעיף כבד משקל. יש להעביר סעיף כזה לעיון מדוקדק של עו"ד, ונדרשת לו התייחסות משפטית פרטנית. חתימה עליו עלולה להוות אישור מראש לגביית פיצויים בעתיד, ולנוסח הסעיף יש השפעה רחבת היקף ולעיתים – דרקונית באופן גורף.
למשל, יש להיזהר מהמילה "בעקיפין" שכן היא מטילה אחריות נרחבת במיוחד. כך גם הצירוף "אחריות מלאה". עוד יש לשים לב לאחריות שמוטלת גם לנזקים שעלולים להיגרם "לצדדים שלישיים".
*** האמור במאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא ***
