דוד אגאייב
דוד אגאייב

הנער שצבר 34 תיקים פליליים הפך למלאך של דרי הרחוב

לפני חמש שנים, לאחר שיחה מקרית, החליט דוד אגאייב להקים את ה"לופט" - מיזם חברתי שנועד לסייע לדרי רחוב, מאז הספיק להקים מרכזים והוסלטים ומסייע לרבים, גם ללוחם שהתמכר לסמים בעקבות מלחמת לבנון

פורסם בתאריך: 19.1.19 15:58

לדוד אגאייב יש מטרה: לנצח את המערכת. לא פחות. כילד הוא הוצא מביתו בגלל תיקים פליליים, בהמשך הפך להיות חייל מצטיין ואיש חינוך, והיום הוא עוזר לדרי הרחוב, אותם האנשים השקופים שאיש לא מבחין בהם.

אגאייב, בן 35 מבת ים, נשוי ואב לשנים, עלה עם משפחתו מאוזביקסטן לפני 24 שנים, היישר לבת ים. הוא מספר שההגירה הייתה קשה, ומהר מאוד הוא מצא את עצמו מתחבר לבני נוער מפוקפקים שלימדו אותו דבר או שניים על החצר האחורית של בת ים דאז.

"בתור נער שלא ממש התקבל פה במדינה, בעיר עם הורים שלא ממש הבינו מה הם עושים פה וקהילה שקיללה אותי בכינויים כמו 'רוסי מסריח' ועוד שלל ביטויים כאלה – הגעתי מהר מאוד לטיפול על ידי גורמי הרווחה בעיר בגלל תיקים פליליים שנפתחו לי על כל מיני שטויות שעשיתי. בסך הכל הגעתי ל-34 תיקים פליליים, מספר שיא בכל קנה מידה". בהמשך הוא אף הוצא מבית הוריו בצו בית משפט, אבל אז הגיע מועד הגיוס לצבא, מה ששינה את חייו מהקצה אל הקצה.

"במקום לשבת ולרטון אנחנו עושים"

עוד טרם גיוסו של אגאייב לצה"ל הוא הגיע ל"יחידת רונן" לקידום בני נוער בעיריית בת ים, והיא זו שלמעשה הצילה אותו. "היחידה הזו גרמה לי להאמין בעצמי ולראות את העולם בצורה הרבה יותר טובה", הוא מספר, "הבנתי שאין לי סיבה להאשים אף אחד במצבי, ושאם אני רוצה לשנות דברים אני חייב להתחיל לפעול". בהמשך הוא התגייס לצבא, שירת בחטיבה הדרומית בעזה וסיים שלוש שנות שירות בהצטיינות. הוא המשיך להשלים בגרויות במכינה קדם אקדמית ונרשם לבית ברל, שם למד קידום חינוך ונוער והפך להיות מדריך בעמותת על"ם שפועל למען קידום נוער של עיריית תל אביב ובת ים וברשות למלחמה בסמים בכפר סבא. "זה היה החלום שלי, לתת לאנשים שהיו כמוני הזדמנות נוספת", הוא מספר, "ולשמחתי עשיתי את זה".

לפני כחמש שנים החליט לפתוח את "לופט" – מיזם חברתי שמטפל בדרי רחוב. "מדובר באנשים שלא קיבלו טיפול נפשי בזמן", מסביר אגאייב, "והם פנו לסמים כדי להקל על הקושי הבלתי אפשרי של הפוסט-טראומה והגיעו לרחוב". במסגרת המיזם מפעיל אגאייב שבעה מרכזים שונים בתל אביב ובת ים הכולל כמה הוסטלים שיקומיים. "אנחנו עובדים איתם גם על גמילה, גם על שיקום וגם על מיצוי זכויות שמעולם לא ידעו שהגיעו להם", הוא מספר. את היום שלו הוא חולק בין הרצאות על מניעה מסמים ומאלכוהול ובחלק השני של היום בהתנדבות למען דרי הרחוב. "אשתי פחות אוהבת את העובדה שאני עסוק כל היום", הוא מגלה, "אבל זה בנפשי".

איך הגעת דווקא אליהם?

"לפני חמש שנים הכרתי במקרה בחור שבמשך 15 שנים התגורר ברחוב. כשהוא סיפר לי את הסיפור שלו ועל הקשיים שחווה נכמר לבי והבנתי שזה מה שאני צריך לעשות. בעקבות כך הרמתי מיזם שעם השנים גדל וכיום יש בו המון מתנדבים שתורמים מזמנם ועוזרים לדרי הרחוב השקופים. כיום אנחנו מטפלים ב-104 דרי רחוב שמתגוררים בבתים שאנחנו שוכרים. מדי כמה ימים אנחנו מסתובבים ברחובות בשעות הערב, מחלקים שמיכות ואוכל ומנסים ללמוד עוד על האנשים האלה ולעזור להם".

איך זה עובד בפועל?

"לאדם מבוגר ברחוב צריך לגשת במיומנות מסוימת. לאט-לאט מתחילים להתחבר איתו ולגרום לו להצטרף אלינו. האנשים האלה איבדו אמון כלפי החברה ואי אפשר להאשים אותם. אנחנו כחברה מאשימים אותם שהם פרזיטים, אבל לא בודקים ממה נובעת דרות הרחוב שלהם ומה הוביל אותם לשם, והרבה פעמים מדובר בסיפורים אנושיים קורעי לב".

מה אחוזי ההצלחה שלכם?

"לעומת מסגרות ממשלתיות? מתוך 104 אנשים, חמישה חיים אצלנו כבר שנתיים".

ואיך זה מסתדר כלכלית? מי מממן אתכם?

"לאנשים הללו יש זכויות סוציאליות ואנחנו עוזרים להם לממש אותם. כל דר רחוב משלם 2,200 שקל לשכירות חודשית וזה כולל את הכל".

חלק מהמקרים הקשים שמגיעים אל דוד אגאייב, הוא של לוחם לשעבר המאושפז בבית החולים אברבנאל. "הוא היה לוחם אגוז במלחמת לבנון שחברים שלו נהרגו לידו והמקרים הללו השפיעו לו על הנפש", מספר אגאייב, "הוא היה זרוק ברחוב משום שהוריו המבוגרים לא יכלו להתמודד איתו והוא התמכר לסמים. נפגשתי איתו, דיברתי איתו והבנתי את הסיפור. בקרוב, אחרי שייצא משם, הוא יעבור לטיפול שלנו בתקווה שנוכל לעזור גם לו. המקרים הללו הכי מעציבים אותי. האיש נתן ותרם רבות למדינה בלחימה שלו ואז הגיע למצב הזה. אני באמת מאמין שנוכל לעזור לו".

נשמע שאתה ממש המלאך שלהם.

"אני אדם עם שני רגליים על הקרקע. אני לא רוצה להאשים אף אחד ולא עסוק בלשפוט אף אחד. בחמש שנים הצלחתי להביא המון אנשים טובים מסביב, וזה כולל גם אנשים פרטיים שאכפת להם. היינו רוצים שהמדינה שלנו תיראה אחרת, אבל במקום לשבת ולרטון אנחנו עושים, כי אני מאמין שברגע שהחברה רוצה, הדברים יכולים להשתנות".

אולי יעניין אותך גם

תגובות

4 תגובות
  1. סוזאן אליהו

    כל הכבוד לך . איש יקר כולך לב. אלוהים ישתבח שמו ישמור עליך.

  2. ליטל

    אשמח לעזור.יש לי נסיון רב עם נוער בכלל ונוער בסיכון בפרט.למי אפשר לפנות?

-->
🔔

עדכונים חמים מ"השקמה בת ים"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות