דוד בן ארי, ראש העירייה הראשון של בת ים
דוד בן ארי, ראש העירייה הראשון של בת ים

בתו של ראש העיר הראשון: "חלומו של אבא היה לראות את בת ים מתאחדת עם תל אביב"

משפחתו של דוד בן ארי, ראש העיר הראשון של בת ים מציינת 40 שנה לפטירתו. בתו: "שמחה לראות שהעיר פורחת מחדש"

פורסם בתאריך: 26.10.18 06:56

40 שנה חלפו מאז פטירתו של ראש עיריית בת ים הראשון, דוד בן ארי ז"ל. בתוך כך, החליטה המשפחה יחד עם המוזיאון הקרוי על שמו, לערוך אירוע לציון עשייתו רבת השנים ומורשתו.


ד"ר אביה שהם (71) היא בתו של דוד בן ארי ז"לו בראיון "להשקמה בת ים", היא מספרת על פועלו של אביה בהקמת העיר בת ים לצד אשתו בתיה: "התחלנו את זה כיוזמה משפחתית ליצירת אירוע משפחתי יחד עם צוות הנהלת המוזיאון הנושא את שמו של אבי, לרגל מלאת 40 שנה לפטירתו של אבי ו-18 שנה לפטירתה של אמי. רצינו להעביר במשפחה את מורשתם שהתחילה בימי הציונות בחו"ל, העלייה לארץ והחיים בה, הקמת יישוב, העפלה, הגנה, סליק שהיה בביתם, כיבוש עבודה עברית ועוד. הסיפור שלנו הוא אישי, אך סיפורם של הורי הוא גם סיפורה של בת-ים בשנים שלאחר הקמת המדינה".
בשנת 1933 עלו דוד ובתיה מפולין לארץ ישראל. "ההורים שלי היו מאוד מעורבים בפעילות הציונית בפולין, ועלו ארצה מטעמים ציוניים. אמי היתה בוגרת הגימנסיה והסמינר של "תרבות" בוילנה, וחלומה היה להיות גננת בארץ ישראל. אבי היה חבר בהנהלה הארצית של תנועת הנוער הציוני בפולין, וכשליח התנועה נשלח למקומות שונים ברחבי פולין וליטא, וכך גם הכיר את אמא שלי. כאשר הם התחתנו היה ברור לשניהם שהיעד הוא להגיע לארץ ישראל. חודש לאחר חתונתם הם עלו ארצה".
עם עלייתם ארצה דוד ובתיה הגיעו לבת-ים. הישוב בית וגן (ולימים בת-ים) הוקם בשנת 1926 על ידי 13 משפחות. בפרעות תרפ"ט (1929) הישוב נעזב והחיים בו חודשו רק בשנת 1932. התנכלויות הערבים מיפו המשיכו גם בשנים לאחר מכן  ו-11 מתושבי העיר נהרגו מצליפות הערבים. דוד בן ארי היה חבר מפלגת מפא"י, נבחר לסגן ראש המועצה, ובשנת 1950 נבחר לראש המועצה. הישוב מנה אז כ-1000 תושבים.

"בת-ים היתה אז ים של חולות והייתה צריכה לקלוט גלי עלייה רבים יוצאי גלויות רבות", מספרת שהם, "היה צריך לסלול כבישים, להעביר מים, לבנות בתי ספר וגנים ולדאוג לפרנסת התושבים כשמחצית מתושבי בת-ים מצאו בה את תעסוקתם. הטיילת של בת-ים נבנתה בתקופה זו. תחת הנהגת אבי, בת-ים החלה לצמוח בצעדי ענק והוקמו בה שכונות חדשות. המדיניות של אבי היתה לטפח קודם את השכונות שהתיישבו בהם העולים החדשים ורק אח"כ את המרכז. בשנת 1958 הפכה בת-ים לעיר, ובסיום כהונתו של אבי כראש עיריית בת-ים הראשון, בשנת 1964, היו כבר בבת-ים כ-70,000 תושבים. במשך 14 שנה היישוב גדל פי 70", היא מספרת.

בת ים היתה זקוקה להכנסות גם אז, ושהם מספרת כי, "העיר הייתה עיר של עולים שהתמודדו עם קשיי פרנסה, ולכן השתדל אבי שלא להעלות מיסים", היא מדגישה, "כדי לאזן את התקציב הנדרש לעיר צומחת, הוא, ולצדו אמי, פעלו רבות בקרב ידידיהם בארץ ובעולם כדי לגייס אותם למען פיתוח בת-ים. אבא שלי אהב מאוד את העיר. הוא ראה זכות לבנות ולעשות, והדביק באהבתו לעיר ובהתלהבותו ידידים ברחבי הארץ ובעולם, ששמחו לתרום ולהביא מיכולותיהם ותרומותיהם לבת ים".

בת ים הסתכלה באותם ימים על חיי הבוהמה של תל אביב ורצתה גם היא לטפח סצנה משל עצמה, "בד בבד, פעל אבי לטיפוח חיי התרבות של העיר. בין האנשים שהורי גיסו למען בת-ים היו האמנים יגאל תומרקין (שהיה בגן של אמי), מוישלה ברנשטיין, בתיה לישנסקי, כלת פרס ישראל, אברהם פרחי, הפסל אפשטיין ועוד רבים וטובים שנענו לקריאה לבוא לבת-ים, להציג את האמנות שלהם מול תושבי בת ים ולהשאיר לעיר תרומה משלהם. לאט לאט נבנה אוסף מרשים מאוד של תרומות למוזיאון העירוני מאמנים וגם מאנשים פרטיים (גם של הורי). לימים, אחרי מות אבי נקרא המוזיאון העירוני על שמו".

במקביל, דוד ובתיה הזמינו אל העיר ציירים ופסלים דגולים כמו מרק שאגאל, מיליך, קונסטנט ועוד, שחקנים ידועים בארץ כמו פינקל, שמוליק סגל, ורודנסקי,  ואפילו שחקנים ידועים מהעולם כמו דני קיי, אדי פישר, ואדוארד ג'יי רובינסון. בעיר נערכו עצרות עם, הרצאות וקונצרטים (כשאחת ההופעות הראשונות של הרב קרליבך היתה באמפיתיאטרון בבת-ים) וכך בהדרגה העיר הפכה להיות עיר תוססת מלאת תרבות וחיי אמנות שתושביה אהבו לחיות בה.
 

ההאשמות הכבדות

קצת אחרי חנוכת בית העירייה הואשם דוד בן ארי, כי בעת ששימש כראש עיר התקבלו החלטות עירוניות שלא כשורה. "אבי נדהם", היא נזכרת, "הוא ידע שידיו נקיות ושפעל באמונה לטובת העיר, ולכן, פנה מיד, ביוזמתו, למבקר המדינה, כדי שיחקרו ויבדקו. צוות אנשים חקר במשך 4 חודשים כל צעד וכל החלטה שאבי קיבל מאז עלותו ארצה. הדו"ח שהוציא מבקר המדינה אחרי חקירתו היסודית היה ברור וחד-משמעי – אבי זוכה מכל האשמה שהיא, ושמו טוהר לחלוטין".

לאחר הזיכוי המלא החליט אביה לפרוש מתפקידו בשל בריאותו הלקויה. "כל נציגי המפלגות בעיר בקשו ממנו לחזור בו מהתפטרותו, ואף שלחו משלחת לטבריה שבה שהה לצורך החלמתו, אבל אבי לא חזר בו", מדגישה שהם בתו.
בן ארי המשיך לאחר מכן לעסוק בפעילות ציבורית, בעיקר דרך פעילותו בבית שלום אש ובבית ריבק, אך הוא כבר לא האריך ימים ונפטר בשנת 1978. בן 69 שנים היה במותו.

על סוגיית האיחוד עם תל אביב שעולה בימים אלו על הפרק, אמרה: "זה היה חלום של אבא שלי משכבר הימים. גדלתי על זה שלאחד את בת ים עם ת"א זה דבר נכון וצודק, ולא צריך מערכות כפולות. אבא שלי לא המציא את הרעיון הזה כי זה כבר קרה במקומות שונים בעולם. לדוגמה, בערים כמו ניו יורק ולונדון אוחדו רשויות נפרדות למטרופולין אחד גדול והאיחוד עשה טוב לכולם. לצערו של אבי, הרעיון הזה לא מומש בזמנו".

על בת ים של אז והיום, סיכמה: "אני שמחה לראות שבת ים מתחילה לפרוח מחדש, ואני מאחלת לעיר שתגיע לאותה תקופת פריחה שממנה נהנינו".

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"השקמה בת ים"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות