סמ"ר אורי ג'רבי ז"ל עם הוריו נעמי וחגי ואחותו יובל צילום פרטי
סמ"ר אורי ג'רבי ז"ל עם הוריו נעמי וחגי ואחותו יובל צילום פרטי

"פרויקט ארוחה חמה מאוד מתאים להנצחת אורי ז"ל, שתמיד הסתכל על מי שאין לו"

הנתינה הגדולה שאפיינה את אורי ג'רבי ז"ל באה לידי ביטוי גם אחרי מותו, איבריו הצילו את חיי שני ילדים. השבוע הוא היה אמור להשתחרר מצה"ל. "כל כך ציפינו לראות אותו בבית. המחשבה שהוא יותר לא יהיה איתנו קשה מאוד"

פורסם בתאריך: 19.4.24 09:27

"ארוחה חמה זהו פרויקט מאוד מתאים להנצחתו ומידותיו של אורי ז"ל שתמיד הסתכל על מי שאין לו. ילד שהציל ילדים מחרמות. הוא היה ילד של נתינה". כך אומרת נעמי, אמו של סמ"ר אורי ג'רבי ז"ל מהרצליה שנהרג בקרבות ברצועת עזה לפני כשלושה חודשים ועל שמו נקרא הפרויקט הנפלא של בית חב"ד בהרצליה, המעניק מדי יום ארוחות למאות משפחות מעוטות יכולת.

בנופלו הותיר אחריו אורי ז"ל את הוריו, חגי ונעמי, ואחותו יובל, תלמידת כיתה י"ב בתיכון הראשונים, בו למדו בעבר אורי ואמו. המשפחה התגוררה בעבר בהרצליה הצעירה ובחמש השנים האחרונות מתגוררת בשכונת גליל ים, כאשר בעבר אורי למד גם בחטיבת זאב ולפני כן בבית הספר היסודי לב טוב.

סמ"ר אורי ג'רבי ז"ל

סמ"ר אורי ג'רבי ז"ל

אורי היה מראשוני המתגייסים במחזור הגיוס שלו, באוגוסט 21. השבוע הוא היה אמור להשתחרר מהשירות הצבאי. הוא שירת כצלף בסיירת גבעתי ומצא את מותו במבצע להחזרת חטופים בחאן יונס כאשר נפגע באורח אנוש מפגיעת טיל אר.פי.ג'י. למחרת פציעתו, ב-18 בינואר, נקבע למרבה הצער מותו. משפחתו החליטה להציל חיים ולתרום שניים מאיבריו שהושתלו בילדים: אונת הכבד שלו הושתלה בתינוק בן 5 חודשים והכליה הושתלה בילדה בת 6.

אמו של אורי, שהיה אמור להיות בתחילת מרץ בן 21, מספרת על בנה: "אורי היה תמיד ילד שמח, מלא שמחת חיים ואנרגיות, ניצל כל שנייה בחיים, לא בזבז חצי דקה. מעולם לא שמענו ממנו 'משעמם לי'. היה תמיד מוקף בהמון חברים, מאוד מקובל, מסמר האירוע, מאוד מצחיק, חכם מאוד, ציני. היינו נקרעים מצחוק ממנו. הוא היה ילד ספורטיבי ומגיל 8 ועד 16 וחצי שיחק טניס תחרותי במועדון הטניס בנווה עמל שהיה הבית השני עבורו. משחק הטניס האחרון שלו היה ב- 6 באוקטובר, יממה לפני שהוקפץ למלחמה".

נעמי מספרת על נסיבות מותו של בנה האהוב: "אורי הוקפץ באותה שבת והיה מהמשחררים של קיבוץ נחל עוז, נלחם שם משעות הצהריים המוקדמות. מאז ועד מותו ראינו אותו פעמיים בלבד: פעם אחת הגיע הביתה ל- 24 שעות שגם אותן חלקנו עם החברים והחברה שלו. בפעם השנייה נסענו לבסיס והיינו איתו זמן קצר. לא ראינו אותו חודשיים לפני שנהרג. הוא נפגע בצורה קשה מפגיעת טיל ביחד עם חברו שגם הוא נהרג באירוע. הוא פונה לסורוקה במצב קשה מאוד ולאחר יממה נקבע לו מוות מוחי והוא נפטר".

נעמי, ספרי לנו על ההחלטה לתרום את איבריו של אורי.

"כשהוא התגייס הוא אמר לי שאם יקרה לו משהו הוא רוצה שנתרום את איבריו. אמרתי לו אל תדבר שטויות לא יקרה לך כלום, אבל האמת שתמיד הייתה לי הרגשה שאורי לא יחזור מהצבא, שהוא איתנו לזמן קצוב. במלחמה הפכתי להיות צל של עצמי, דאגתי נורא. לאחר שנקבע לו מוות מוחי, דיברו איתנו על תרומת איבריו. ידענו שנתרום אבל לא רצינו לתרום את הכל כי הפרידה ממנו הייתה קשה. ישבנו אני, בעלי, יובל ואמא שלי והסכמנו לתרום את הכבד והכליה. תינוק בן חמישה חודשים קיבל את אונת הכבד של אורי וילדה בת 6 קיבלה את הכליה שלו. זמן קצר לפני ההלוויה התקשרה אליי מתאמת ההשתלות בסורוקה וסיפרה לי שהאיברים הושתלו. היה לי מאוד מרגש לספר זאת לאנשים שעמדו מתחת הבית שלנו עם דגלים לפני מסע ההלוויה. עם הכאב הבלתי נתפס ובלתי נסבל יש נחמה שהייתה אפשרות אחרי מותו שיעזור לאנשים אחרים. זה כל כך אפיין את אורי ולכן אנחנו שלמים עם ההחלטה וזה מאוד מנחם אותנו. זכינו להכיר את התינוק ממשפחה חרדית מבני ברק שהגיעו אלינו להרצליה לביקור. הילדה שקיבלה את הכליה עדיין נמצאת בבידוד ועדיין לא פגשנו אותה. אנחנו בקשר עם אמה ומצפים לפגוש אותה. זאת הצוואה של אורי שהיה ילד של נתינה, תמיד עזר לאחרים ואפילו היה תורם חלק מהמשכורת הצבאית שלו לכל מיני ארגונים".

איך נוצר הקשר ביניכם לחב"ד בקשר להנצחתו של אורי בפרויקט ארוחה חמה?

״הרב של חב"ד הרצליה ניהל את טקס הלוויה הצבאית של אורי ובמהלכה התרשם מאוד מדמותו של אורי דרך ההספדים המרגשים שסיפרו על אופיו המדהים. הרב סיפר לנו על פרויקט מדהים בשם ׳ארוחה חמה׳ של חב"ד הרצליה, במסגרתו הם מחלקים מדי יום 350 מנות מזון למשפחות מעוטות יכולת, ניצולי שואה, מחוסרי דיור, אלמנות ועוד, וביקש לערוך את הפעילות לזכרו ולמען הנצחתו. ׳ארוחה חמה׳ זהו פרויקט מאוד שמתאים להנצחתו ומידותיו של אורי ז"ל, שתמיד הסתכל על מי שאין לו, ילד שהציל ילדים מחרמות, ילד של נתינה. זה החל כבר לפני חודשיים וזה מרגש אותנו מאוד. אני מקבלת תמונות וסרטונים מחב"ד איך מגיעים לחיילים בודדים עם מנות חמות לזכרו של אורי, חברים של אורי הולכים להתנדב בבית חב"ד. מאוד מרגש היה לראות את התמונה של אורי על השלט בבית התבשיל של חב"ד. אלו הדברים שנותנים לנו נחמה".

תרצו להנציחו בדרכים נוספות?

"ביקשנו שמרכז הטניס בנווה עמל ייקרא על שמו. דיברנו על זה עם ראש העירייה לשעבר, משה פדלון, ואני מקווה שזה יאושר על ידי ראש העירייה החדש. זאת הנצחה מדהימה שהכי מתאימה לאורי. תהיה גם הנצחה בפארק הרצליה של "חמש אצבעות" לזכר מספר חיילים שנפלו ואנחנו גם רוצים שתהיה הנצחה של אורי בכל מה שקשור לים שהוא כל כך אהב. אלו הדברים שנותנים לנו את הכוחות לקום בבוקר. כשאני מדברת על אורי אני מרגישה שהוא נמצא לידי ומחזיק לי את היד".

פרויקט ארוחה חמה לזכרו של סמ"ר אורי ג'רבי ז"ל

פרויקט ארוחה חמה לזכרו של סמ"ר אורי ג'רבי ז"ל

בטח הימים שלפני פסח קשים יותר. 

"האובדן שלו מאוד מורגש, גם אצלנו וגם אצל החברים שלו. כולם מתגעגעים. הזמן לא עושה את שלו, זה נעשה יותר ויותר קשה. הימים לפני החג קשים במיוחד כי הוא כבר היה אמור להיות משוחרר וכל כך ציפינו לראות אותו בבית. המחשבה שהוא יותר לא יהיה איתנו היא קשה מאוד. הכאב הוא מאוד גדול, כאב בלתי נתפס. אלו ימים קשים מאוד, מתאריך יום ההולדת שלו ב- 4 במרץ, דרך פסח ועד יום הזיכרון. אני רק רוצה שליל הסדר יעבור כבר".

כאם שכולה, איזה מסר את רוצה להעביר לתושבי המדינה?

"קודם כל, אני מתפללת שכל החטופים והחטופות יחזרו בריאים ושלמים למרות שכרגע זה נראה רחוק מאוד לצערנו. אני רוצה שאנשים יזכרו שאנחנו במצב מלחמה. קשה לי לשמוע מישהו צוחק כאילו הוא לא יודע שיש לנו הרוגים, חטופים ופצועים. אני עוד חיה את המלחמה הזאת ונשארנו בה. כשאני רואה את הפילוג זה מאוד כואב לי. כל הזמן חשבתי מה יקרה כשאורי והחיילים יצאו ויראו את הפילוג הזה. הייתי רוצה שנאהב יותר אחד את השני, שנהיה יותר נחמדים אחד לשני. זה הדבר שהכי רוצה שיקרה, אבל לצערנו זה עדיין לא קורה. בחרנו בחיים כי זאת הצוואה של אורי, אנחנו משתדלים לשמור על שמחת החיים למרות הקושי הנורא".

הרב תמיר קסטיאל, מבית חב"ד הרצליה, סיפר על פרויקט ההנצחה הנפלא על שמו של אורי: "אנו מלווים את משפחת ג'רבי מרגע היוודע דבר נפילתו של אורי ז"ל, ומהרגע הראשון הרגשנו צורך עצום להנציח את אורי בדרכו שלו. שמענו מהוריו על מידותיו הנפלאות, על דאגתו לאחר ולחלש, שמענו על הלב החם והפתוח שלו, ואמרנו שאסור לתת לדבר הזה להיפסק. נעמי, אמו של אורי, סיפרה לנו שכשהייתה הולכת איתו ברחוב, הוא היה עוצר ליד קבצנים שראה ונותן את דמי הכיס שהיו מיועדים עבורו. המילים האלה נחרטו בזיכרוני ומאותו רגע החלטנו להקדיש את פרויקט ׳ארוחה חמה׳ ואת חלוקת המצרכים למשפחות מעוטות יכולת לחג הפסח, לזכרו. אנחנו, בחב"ד הרצליה, רואים את עצמנו כמי שנותנים למשפחה ולחבריו של אורי הזדמנות להנציח את אורי ז"ל בדרכו שלו, באמצעות נתינה עצומה זו, ובזכות גדולה של להאכיל אנשים רעבים, קשישים, ילדים, יתומים ואלמנות. נשמח לראות את כל חבריו של אורי הי"ד שותפים למיזם להנצחתו, מתנדבים ותומכים".

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"השקמה בת ים"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות