רעות הרשקוביץ, בת 27 מבת ים, נשואה לעידן ובעלת תואר בטכנולוגיות למידה מהמכון הטכנולוגי חולון – HIT. רעות מתעסקת מזה כשלוש שנים בפיתוח טכנולוגיות ללמידה והדרכה המתעסק ברובו במתן כלים המסייעים בפתרון בעיות בארגונים וחברות. לפני כשנה וחצי רעות ובעלה עברו שלב נוסף בזוגיות ואימצו את הכלבה הולי ומאז סיפור האהבה השנייה שלה התחיל.
"מאז ומתמיד היה בי את הרצון לעזור לאנשים", מסבירה רעות. "גיליתי שהאהבה שלי לכלבים גדולה מהכל ורציתי לשלב את האהבה הזאת עם הרצון לעזור לאחרים והחלטתי ללמוד איתה כלבנות טיפולית ב-Doogshcool בהנחיית דודיק מזור".
כאשר התחלת ללמוד, עשית איזושהי הכנה לכך מבחינה נפשית? כי פתאום את צריכה לשבת על כיסא גלגלים כאשר את אדם ללא מוגבלות, הרגשה לא פשוטה.
"כחלק מהקורס המדריך חשף אותנו לעולם כלבי השירות, בו כלב יכול לסייע בביצוע פעולות יום יומיות עבור אנשים בעלי מוגבלויות שונות. החשיבות הגדולה של תפקיד זה גרמה לי לתחושת שליחות שסייעה לי להתמודד מבחינה נפשית עם הקושי והרגישות בתפקיד".
כמה זמן הקדשת מחייך למען הלימודים, ידוע הרי שזה לא דבר פשוט לעשייה כלל.
לימודי הכלבנות הטיפולית נפרשים במשך שנה. במסגרתם לומדים אילוף, את רזי השפה וההתנהגות הכלבית, הכשרת כלבי שירות, כלבי תרפיה, כלבי תקיפה והגנה, כלבי חיפוש והצלה וספורט כלבני – אג'יליטי. ישנם שיעורים מעשיים ושיעורים עיוניים, בהם אנחנו גם לומדים על האוכלוסיות השונות ורתימת הכלב לדרכי הטיפול. יש גם צד פרקטי- ממש יוצאים לשטח, לעבוד עם הכלבים שהכשרנו לאוכלוסיות השונות".
בסרטון רואים את הכלבה עושה דברים מדהימים שלא בטוח שכולם רואים זאת ביום יום או מודעים לרמה שאפשר להגיע עם הכלבים, איך הצלחת להגיע לרמה גבוהה שכזאת?
"עבודה יום יומית, עם הרבה סבלנות, התמדה ואמפתיה. היו "רגעי משבר", אבל המטרה תמיד עמדה לנגד עיניי ונתנה לי את המוטיבציה".
מה הלאה? את באמת תתני את הולי שיאמצו אותה?
"הולי היא הכלבה האישית שלי, עברתי איתה את ההכשרה בלימודים ועימה אעשה בעיקר כלבנות טיפולית, שאלו בעצם מפגשים עם אוכלוסיות שונות: ילדים עם ביטחון עצמי נמוך/חרדות/קשיים בבית, שיקום אסירים, פעילויות למבוגרים הכל במטרה להעצימם. יותר בפן הרגשי מהפיזי. הכשרה של כלב שירות נערכת בערך שנה, הכלבים הם בעיקר גודלנים ולברדורים. בסיום ההכשרה, מוסרים אותם לבעלים החדשים שלהם ומלווים אותם בתהליך".
רוצים להישאר מעודכנים?
מתי זה יקרה? זה קצת כמו לחלוק את הכלב שלך עם האחר, לא כולם היו עושים זאת.
"תמיד צריך לזכור את המטרה ואת הייעוד של הכלב. אין ספק שפרידה זה דבר לא קל בכלל, אבל האור שאותו כלב יפיץ בחיים של אחר והעזרה הקריטית שלו, הם אלו שנותנים את הכוח להתמודד עם הפרידה הקשה".
אנו שומעים על בתי עסק ברחבי העיר ובכלל במדינה שלא מרשים להכניס כלבי נחייה, את מאמינה שזה ישתנה?
בישראל עולם כלבי השירות עדיין לא מספיק מוכר, כמו כלבי הנחייה ועוד דרושה חקיקה מחמירה בנושא. הציבור בישראל לא מכיר את כלבי השירות, לא מורגל בנוכחותם ולא מבין את עוצמת הסיוע ותחושת העצמאות שיש לאותם אנשים עם מוגבלות שמקבלים מכלב. ככל שיהיה יותר חשיפה בנושא, ככה זה יעזור לקדם את הנושא ואת החקיקה. יש לפעמים בתי עסק שלא מאפשרים להכניס את הכלבים למרות שהחוק אומר שחייב להכניס, רק כי הם לא מכירים אותו. חשוב לי מאוד לקדם את הנושא ושאנשים יכירו אותו למען עתיד טוב יותר".
