צלום: פרטיטי
צילום: פרטי

המקומות והביטויים שרק בת-ימים אמיתיים מכירים

איפה מסתתר העיגול, מי זוכר את קיוסק הגמדים ומה מיוחד בשקשוקה אצל רוזה? "השקמה בת ים" עם המקומות, השמות והזיכרונות שמספרים את סיפורה של העיר

פורסם בתאריך: 9.5.19 10:28

הערב (רביעי) יחגגו תושבי בת ים את יום העצמאות בשלל האירועים ברחבי העיר. לכבוד יום העצמאות ה-71 של מדינת ישראל, איגדנו עבורכם את כל המונחים שרק תושבי בת ים אמיתיים מכירים.



"גינת הניצחון"

בגן הניצחון, או בפי אחרים גינת הניצחון, היו מוקרנים סרטים לרווחת הציבור הרחב, ועד היום תושבים רבים אשר גדלו בשכונה בוחרים בסרט שהיה מוקרן בכל יום שלישי במקום כזיכרון הילדות שלהם בבת ים. שקית פופקורן בשקל או נקניקייה בלחמנייה היו הפינוקים הליליים של הצופים.

"החלקרח"

לצעירים זה נשמע כמו חלום רחוק, אבל לפני כ-15 שנה היה בבת ים מרכז החלקה על הקרח שמשך אליו בימי שבת תושבים רבים. ה"החלקרח" היה ממוקם בצמוד לקאנטרי בת ים, ולאחר שהוזנח ובהמשך נהרס, הבטיחה עיריית בת ים כי יקום מתחם חדש. בשנת 2007 חברה פרטית זכתה במכרז להקמתו מחדש, אולם נתקלה בבעיות בהוצאת האישורים. כשניסתה החברה לקדם את הנושא בשנת 2015 גילתה כי המקום הפך לחניון עירוני לבאי הקאנטרי ואצטדיון בת ים.

"המזח"

בעוד המילה "מזח" מסמלת משטח הליכה על המים הנתמך בעמודים, לבת ימים זה מסמל את סוף חוף הריביירה שבו ממוקם המזח המפורסם. תושבי בת ים יודעים לספר כי דייגים רבים מגיעים למזח, ולא פעם ניתן לראות סרטנים קטנים אשר יוצאים לחפש מזון ונתקלים בדייגים המיואשים שלהם שאריות מזון רבות.

צילום: פרטי

"המגלשות בחוף הים"

בעבר הרחוק, חוף הסלע היה החוף הפופולרי ביותר בבת ים, בתקופה שבה היו בו מגלשות מים גדולות. תושבי בת ים מספרים על צמידי הגומי החקוקים בזיכרונם שהיו מקבלים בתור למגלשות המפורסמות.

"המגלשות הכחולות"

במתחם גן השעשועים הממוקם בטיילת בת ים אשר כולו בצבע הכחול עבר כל ילד בת ימי, והוא היה למקום מפגש של תושבים רבים ב-15 השנים האחרונות. בשנה האחרונה עבר מתחם השעשועים הריסה ובנייה מחדש בעקבות בלאי שנוצר עם השנים, ועיריית בת ים, שהבינה את החשיבות הסנטימנטלית של המתחם הכחול, בחרה לעדכן את המגלשות והמתקנים באמצעות מתקן אומגות, קיר טיפוס וגלשן סטטי לגלישה, ובחרה, איך לא, בצבע הכחול כדי לשמור על אופיו למען תושבי העיר.

צילום: פרטי

"הפסאג'"

מי שאינו בת ימי כנראה לעולם לא יידע איך להגיע למקום הנכון כשיאמרו לו "תגיע לפסאג". מדובר במסדרונות ומעברים אשר נבנו במצבה אשר היו משמשים עסקים רבים. עד היום ניתן למצוא בפסאג' שבמצבה שלל עסקים שכמעט נעלמו כמו סנדלרייה, חנות לחירור חגורות ומאפיות בוטיק קטנות שפונות לקהל לקוחות קבוע שלא מתפתה למאפיות המפוארות ונשאר נאמן בחלוף השנים.

"מוכר הנפט עם הפעמון"

כחלק מהמקצועות שנעלמו עם השנים ניתן למצוא את מוכר הנפט משולם, שהיה עובר בין השכונות ומצלצל בפעמון כדי להכריז על בואו. משולם היה לוקח משפך מתכת ומוזג לתוך הפח נפט מהמכלית שלו, וריח עז היה מתפשט וטיפות נפט היו צונחות ארצה. הריח החריף הפך לזיכרון של תושבי בת ים הוותיקים.

"קיוסק הגמדים"

השם המקורי שניתן לקיוסק שנפתח בשנת 1959 הוא "קיוסק הצומת", אולם הכינוי "קיוסק הגמדים" דבק במקום, ועם השנים גם הבעלים התחילו לאמצו. מדובר בקיוסק הממוקם בפינת הרחובות כצנלסון ועוזיאל שניהלו אסתר וחיים פטרפרוינד ז"ל אשר היו נמוכי קומה. הלקוחות של המקום סיפרו כי הזוג הנמוך לא נתן למגבלה להפריע לו והם היו משתמשים בשרפרף כדי להגיע למדף המכירה.הקיוסק המפורסם הפך לסמל העיר בזכות השירות האישי ויוצא הדופן שקיבלו הלקוחות. לאחר פטירתם בשנת 2008 החלה איטה אתרוג, בתם, לנהל את המקום.

צילום: פרטי

"העיגול"

כיכר מרכזית במרכז טיילת בת ים, בין הרחובות יוספטל לבן גוריון. הכיכר אשר ממוקמת בשטח בנוי, ולא במרכז הכביש, זכתה לכינוי ה"עיגול" והפכה עם השנים למקום מפגש ובילוי, אליו נוהגים בני הנוער להגיע.

צילום: פרטי

צילום: פרטי

"הקרוסלה"

ותיקי העיר ודאי יזכרו שלפני למעלה מ-40 שנה, הייתה קרוסלה ענקית בשדרות העצמאות. את הקרוסלה היו מפעילים במשיכת מפתח, ומי שהפעיל אותה היה יעקב שבאופן אוטומטי הפך לחביב הילדים.

"סרט בגן אשכול"

בשנת 1978, בטרם עידן בתי הקולנוע המפוארים, היו מוקרנים סרטים חינמיים בגינות הציבוריות. ותיקי העיר ודאי זוכרים לחיוב את ימי רביעי שבהם היו נוהגים תושבי בת ים להגיע עם שמיכה לגן אשכול ולפרוש אותה על הדשא לקראת הקרנת הסרט. בוויכוח הקבוע של ותיקי העיר שלפיו "מי זוכר טוב יותר", חלקם מתעקשים שההקרנה הייתה רק בימי חמישי, ואילו החלק השני נשבע שמדובר בימי רביעי. לכן, אחת ולתמיד נעשה מעט סדר ונספר כי אכן כולם צודקים. תחילה ההקרנות היו בימי רביעי ובהמשך שונה יום ההקרנה לחמישי.

"קולנוע הריביירה"

הקולנוע הראשון שנבנה בבת ים אשר היה פעיל בסוף שנות ה-50 ובתחילת שנות ה-60. הקולנוע היה ממוקם בסמוך לאמפי ולחוף הים ועבד רק בעונת הקיץ. ותיקי העיר מספרים כי עלות הכרטיס הייתה 25 אגורות, ומזכירים את מוכר הבוריק שהיה עומד בחוץ ומחכה לקהל הרעב שיצא מהסרט.

"קולנוע סביון"

בשנת 1957 נבנה בית הקולנוע המיתולוגי שהפך לסמל עבור תושבי העיר. קולנוע סביון היה הקולנוע השלישי שנבנה בבת ים, והוא חדל לפעול כקולנוע במהלך שנות ה-90. תחילה נבנה הקולנוע ללא גג, שלבסוף נבנה. תושבי בת ים הוותיקים זוכרים איך בכל יום שלישי היו הקרנות של סרטים בטורקית וביידיש וסרטי "בורקס". הדור הוותיק ודאי זוכר איך חצי לירה הספיקה לרכישת כרטיס לסרט ולמנת פלאפל.

"שקשוקה אצל רוזה"

תושבי בת ים שמחים להיזכר בחוויה שהיתה משלימה כל רחצה בים או סיבוב בשכונה, הפיתה של רוזה, פיתה עם שקשוקה שתושבי העיר היו קונים בקפיטריה של בית הספר שי עגנון. זהו אחד הזיכרונות החביבים על תושבי בת ים, שאף נוטים להיזכר בטעמים. "זו הייתה השקשוקה הכי טובה בעיר", סיפרה סולי וקנין, "מי שלא זוכר את הפיתה עם החומוס והמלפפון החמוץ – לא נחשב בת ימי".

תגובות

תגובה אחת
תגובה אחת
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    שחכו את בלבלה שנמצא במכללה שליד מבצע סיני

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"השקמה בת ים"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות