צילום: פרטי
צילום: פרטי

החלומות נגמרו: מפקד הטייסת מבת ים שנהרג בגיל 27

כשהיה בן כשנה, עלו הוריו של רס"ן אורי קולטון מארגנטינה לישראל. 26 שנים אחר כך נאלצו להיפרד מהיקר להם מכל. מאז הם מנסים למצוא מעט נחמה בהנצחתו: "בכל מקום שנוכל להנציח את זכרו נעשה את זה, כי הכי חשוב לזכור ולא לשכוח"

פורסם בתאריך: 8.5.19 08:46

"לא ידענו שזו תהיה הפעם האחרונה שנראה אותו. הוא לא היה משתף אותנו בשום דבר שקורה בטייסת", כך מספרים הוריו של רס"ן אורי קולטון ז"ל, סוזן ואיזידור. ב-1 במרץ 1998, והוא בן 27, נפל קולטון בעקבות התנגשות מטוס הבז שהטיס באנטנה בהר עיבל, צפונית מזרחית לשכם. יחד איתו נפל גם הנווט וחברו לטייסת אורי מנור.



הפעם האחרונה שבה סוזן ואיזידור ראו את בנם היתה בבית החולים. סוזן לא הרגישה טוב כמה ימים לפני התאונה, אך הם לא תיארו לעצמם בחלומותיהם השחורים ביותר שכך זה יסתיים. "אורי מאוד חסר לנו בכל יום", הם משתפים, "הכאב הזה לא חולף אף פעם כי זה פצע שלא יכול להחלים, לא משנה כמה זמן יעבור".

צילום: פרטי

אורי קולטון ז"ל עלה לישראל יחד עם משפחתו מארגנטינה לפני 48 שנה, כשהיה בן 11 חודשים, ומאז התגורר עם משפחתו בבת ים. הוא למד בבית הספר "הרצל" ובהמשך ב"אורט מלטון" בעיר, ובסיום כיתה י"ב המשיך לעתודה הטכנולוגית של בית הספר.

הוריו מספרים שאורי בורך באישיות נפלאה. הוא הצטיין בלימודים, היה ילד טבע והשתתף באופן קבוע בפעילויות בשבט דן בצופים, שם הפך למדריך אהוב. תחום הספורט היה אהבתו הגדולה ולצד הכדורגל, הצלילה והסקי, הוא היה פעיל בענף הכדורעף שבו התבלט במיוחד – הוא שיחק בקבוצת הפועל בת ים בכדורעף ובנבחרת בית הספר של מלטון, שעמה יצא במשלחת לאולימפיאדת אורט בליון שבצרפת. לצד הפעילויות הספורטיביות, טיפח אורי תחביבים נוספים כמו בישול, תפירה, גננות ובניית רהיטים.

מגיל צעיר, מספרים הוריו, נמשך אורי לעולם התעופה. הוא השתתף בחוגי טיסנאות, נהג להרכיב ולהדביק מטוסים, ועם גיוסו לצה"ל התקבל לקורס הטיס של חיל האוויר במגמת קרב והיה לאחד ממצטייניו. הוא נתפס כאדם רציני, אכפתי ובעל יחסי אנוש מצוינים אשר דאג תמיד לצעירים מתחתיו. "תמיד ידעת שיש שם מישהו שאפשר לסמוך עליו", מספרים עליו.

בשנת 1995 הסב קולטון נחת רבה למשפחתו כשקיבל את אות מצטיין הנשיא ביום העצמאות. "היתה לנו גאווה גדולה שהוא נבחר כמצטיין נשיא", מספרים הוריו, "זה היה רגע מרגש מאוד. הוא היה מפקד טייסת והתגאינו בו מאוד, לאן שהוא הגיע. לולא התאונה הנוראית הזו החיים היו נראים אחרת לגמרי".

בשנת 1995, לאחר כשלוש שנים בטייסת "אבירי הזנב הכפול" ולאחר הסמכתו כמוביל מבצעי, יצא אורי קולטון להדריך בבית הספר לטיסה, שם שימש מדריך ומפקד קורס. לאחר מכן חזר לטייסת ה-F-15, הפעם בטייסת האחות – טייסת "חוד החנית" בבסיס תל נוף, ובאוגוסט 1996 מונה לתפקיד סגן שני למפקד הטייסת.

"נגמרו לנו החלומות", מספרים הוריו, "אנחנו פועלים בכל הדרכים על מנת להנציח אותו. בבית הספר היסודי היובל במודיעין, שם אנו מתגוררים כיום, הקימו גינה על שמו של אורי, ובחג ט"ו בשבט מתקיימות נטיעות לזכרו. תנועת הצופים בבת ים עורכת מדי שנה יום טיסנים ועפיפונים לזכרו שמתקיים בשנים האחרונות ברחבת העירייה של בת ים. בנוסף, בתיכון אורט מלטון הוקם חדר כושר על שמו ומדי חודש מרץ מתקיים משחק כדורעף לזכרו בין בוגרי בית הספר לתלמידי התיכון".

אתר ההנצחה המוכר ביותר בעיר לזכרו של אורי קולטון הוא "שמים לנצח", אנדרטה המוצבת בין בתי הספר שבהם למד, הרצל ומלטון. האנדרטה עוצבה על ידי תלמידי מגמת האדריכלות בתיכון אורט רמת יוסף במטרה להנציח את אהבתו הרבה של אורי לשמים.

האנדרטה שמיים לנצח בעיר בת ים. צילום: אביחי חיים

"אנחנו רוצים שכל החיילים והטייסים יחזרו בשלום", אומרים ההורים, "אלה ימים קשים עבור כולם וזה לא פסח עלינו. אנחנו עולים לקבר שלו בבית העלמין בחולון ומגיעים לאנדרטה בבת ים, לשם מגיעים תלמידי בתי הספר מלטון והרצל כדי לכבד את זכרו ואנחנו מודים להם על כך. הקשר שלנו עם בת ים הוא חזק למרות שעזבנו את העיר, והעיר תמיד תהיה חקוקה בלבנו. בכל מקום שנוכל להנציח את זכרו נעשה את זה, כי הכי חשוב לזכור ולא לשכוח, משום שפשוט אי אפשר לשכוח".

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"השקמה בת ים"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות