הניצחון של הגננת שנולדה עם מום בפנים וללא אף: תערוכת מסכות

רינה משה בלולו, גננת שנולדה עם מום שהשפיע על המראה החיצוני שלה, התמודדה כל חייה עם השלכות המראה הלא שגרתי שלה. בראיונות עבודה דחו אותה בקביעות, ולאחר שכבר קיבלה את המשרה היא היתה צריכה לעבור דרך ארוכה מאז תגובת ההורים לרושם ראשוני שיצרה בעיניהם ועד לתערוכה המרשימה שערכה עם ילדי הגן על קבלת השונה.

היא בת 45, אם חד הורית לבן 12 שנולדה עם מום המוגדר בשפה המקצועית "שפה שסועה דו צדדית עד הגרון", מה שגרם למשה בלולו לעבור ניתוחים רבים עד שהגיעה למראה החיצוני השלם של פניה כיום. "לא התפתחתי בפנים", היא מסבירה, "נולדתי ללא אף, לא היתה עצם ולא היה סחוס, היו רק שני חורים".

את מספר הניתוחים שעברה בפניה היא לא מצליחה לספור. "היו עשרות", היא מספרת, "כמה ניתוחים קשים בכל שנה. בגיל 18 עברתי ניתוח ממש קשה שבו היו צריכים לפתוח את הראש ולסדר את האף. לא רציתי לחזור מהניתוח הזה".

הניתוחים היו רק ההתחלה. בהמשך ציפו לרינת אתגרים של סביבה לא מקבלת, שהפכו את חיפושי העבודה שלה למלאי תסכול וכאב. "עם המראה שלי קשה למצוא עבודה", מספרת משה בלולו, "הרושם הראשוני מאוד מטעה. בטלפון כולם מקבלים אותי – עד שאני מגיעה לפגישה. בכל פעם שיצאתי מריאיון שבו לא התקבלתי השארתי הקלטה כדי לשמוע מה מדברים עלי. אני לא אספר מה אמרו, אבל היו דברים קשים".

היא מעולם לא חשבה לתבוע וכבר התרגלה ליחס השונה בגלל המראה החיצוני, אך לקרובים אליה עדיין קשה לקבל זאת. "כשהשמעתי את ההקלטות לעובדת הסוציאלית שלי, היא בכתה. אני לא, אני רגילה", היא משתפת.

עם השנים החליטה משה בלולו לעסוק בחינוך מתוך הרצון לשנות. "החברה שלנו לא באמת מקבלת את השונה", היא מסבירה, "זו אחת הסיבות שאני עובדת בחינוך. אין מי שבאמת יקום וישנה". כשהחלה את דרכה בתחום, משה בלולו לא נתקלה בקושי מצד הילדים אלא דווקא מצד ההורים. "אני קוראת שפתיים, והייתי מבינה שהורים מדברים עלי. קיבלתי את זה שהם פשוט צריכים יותר זמן. אחרי שהכירו אותי הם הבינו כמה טעו. היום יש לנו קשרים מדהימים".

את הקשר המיוחד שנוצר בין ההורים והילדים לבינה היא סיכמה בתערוכת מסכות יפהפייה, שלימדה את הילדים על קבלת השונה. "המסכה יכולה להיראות נוצצת וזוהרת, וגם לפעמים פחות יפה, אבל בסוף הם הבינו שלא משנה איך המסכה שהם יצרו נראית, מי שמתחת זה הם", היא מספרת ומסבירה שבאופן סימבולי היא קראה לתערוכה "הילד הזה הוא אני".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את vאפליקציה לאנדרואיד

הורידו את vאפליקציה לאייפון

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה בת ים

עקבו אחרי דף הפייסבוק של השקמה בת ים

היום, כשהיא מלאת ביטחון, וכבר מזמן הפכה לגננת האהובה על כל ההורים, משה בלולו מספרת שעד היום היא סובלת לעתים מהמראה החיצוני, רק שהפעם היא לא נותנת לזה לפגוע בה. "לקחתי את הילד שלי למספרה", היא מספרת, "והספר אמר לי: 'אני לא מספר פה ילדים' למרות שידעתי שכן. שלחתי את אחותי עם הילד מאוחר יותר, והוא קיבל אותו בשמחה. לא פניתי אליו, לא רציתי להתקרבן, אני במקום גבוה יותר היום. הוא לא שווה את זה".

היחס המדיר הגיע גם מאנשים קרובים יותר שעבדו איתה בעבר. "אנשים יכולים להגיד לי שהם מתים עלי, אבל הם לא יזמינו אותי לאירוע", היא חולקת ומסבירה כי מכל האירועים הללו היא קמה חזקה יותר ועם רצון לקבל את עצמה. "התיקון שלי זה ילדים ולקבל את עצמי כמו שאני, ומשם לעשות – להרוויח כסף, לבנות לבן שלי בית, להגיד לבן שלי, אורי: 'אתה רואה? לא משנה איך אתה נראה, אתה תמיד יכול להצליח'".