לפני קצת יותר משנה יצאתי נפעמת ומלאת התרגשות מהמחזמר "סוליקא" שהוצג בחג המחזמר של בת ים. את המחזמר כתבו התמלילן תאיר סיבוני והמלחין מאור סבג, בהשראת סיפורה האמיתי של סוליקא, הנערה היהודיה מטנג'יר, שנקרעה בין אהבתה לבין אמונתה. סוליקה נאלצה להיאבק על עקרונותיה, אמונתה וכבודה דווקא בימיו המפוארים של דו הקיום היהודי-ערבי במרוקו.
"סוליקא הוא סיפור שאכן קרה, ויש לו הרבה גרסאות ביהדות מרוקו. סיפור על נערה יהודיה שספק אולצה ספק רצתה להינשא לבן המלוכה, אך לא הסכימה להתאסלם לשם כך. בסופו של דבר, היא הוצאה להורג. אנו מראים את הגרסה של האהבה, אהבת האדם וקבלת האחר. מאוד מעניין איך מי שגדל על הסיפור בקרב יוצאי מרוקו יקבל את זה".
והוא ממשיך ומספר: "אני משחק את אמיר, בן המלך. סוליקא ואמיר מתאהבים והבדלי הדתות גורמים לסיפור להפוך למעין רומיאו ויוליה מרוקאיים".
רוצים להישאר מעודכנים?
בסוגיית קבלת האחר: אתה חושב שאנשים מסורתיים שמכירים את אמונתה של סוליקא, לא יקבלו את הגירסה הזו?
"אני מאמין שיש אנשים שיבואו ויגידו שמדובר פה על צדיקה יהודייה שאמרה חד משמעית 'אני לא אתאסלם, נולדתי יהודייה ואמות יהודייה'. מה שנעשה כאן מאוד חכם: האמונה של סוליקא קיימת במחזה באותה עוצמה של האהבה שלה לאמיר. כל אחד זכאי לדעתו, אבל ברגע שאנשים ידברו על זה לטוב ולרע, עשינו את העבודה".
איך הדמות של אמיר מתמודדת?
"הדמות של אמיר היא רומנטיקנית ומורדת. הוא מאמין שהאהבה יכולה לנצח, שאותה אהבה היא הכוח המניע, משהו שקל להתחבר אליו ולשחק אותו. בממלכה המרוקאית יש התנגדות גם בצד היהודי וגם בצד הערבי, והשניים מנסים לראות איך זה יכול להתממש".
המחזמר "סוליקא" מוצג בתיאטרון באר שבע.
