השחיין ומאמן נבחרת ישראל בעבר, גבי גלזנר בן ה-76, צלח את הכנרת בפעם ה-60 בזמן של שעתיים ועשר דקות. גלזנר היה בין היתר המורה לספורט בבית ספר משה שרת בבת ים. גלזנר, נשוי לרותי, אב לשלושה ילדים ושישה נכדים, נולד בקיבוץ כפר רופין בעמק בית שאן ונחשב כבר 40 שנים ל"בת ימי".
הצליחה ה-60 של הכנרת הייתה מרגשת במיוחד עבור גלזנר כיוון שנכדתו הלומדת באוניברסיטת בנטלי בארצות הברית, שחיינית מקצועית אף היא, הגיעה במיוחד לארץ כדי לשחות עימו: "זה היה החלום שלי, לצלוח את הכנרת עם סבא. החלטתי להפתיע אותו לכבוד הצליחה ה-60 שלו כי סבא גבי תמיד עודד אותי לשחות מגיל מאוד צעיר", אמרה.
גבי גלזנר ונכדתו בשחיית הכינרת
צליחת הכנרת הוא אירוע שחייה העממי הגדול ביותר בישראל שנערך מדי שנה רגע לפני חגי תשרי החל משנת 1954. בכל שנה משתתפים אלפי ישראלים ללא הבדלי דת, גיל או מין כאשר הם משתתפים בחגיגה הגדולה, כמיטב המסורת שוחים מחוף האון וחוף מעגן אל חוף ירדן שם מסתיים המסלול באורך ארבעה וחצי קילומטרים.
גלזנר התאהב בענף השחייה בגיל צעיר, כשהיה בן 13 הפך לשחיין מקצועני בפרפר 100 ו-200 מטרים והחל לייצג את הקיבוץ בתחרויות השונות. "אחרי שהשתחררתי מצה"ל, רציתי לממש את ייעודי להיות מורה, אך לא הייתי בטוח שאני מתאים", אמר גלזנר, אחד המורים הוותיקים בבת ים.
"המורה שלי לכימיה ופיזיקה בקיבוץ הוא אחד הגורמים לכך שהפכתי להיות מורה. הוא אהב אותי מאוד ואני אהבתי אותו גם, הוא זה שאמר להורים שלי שאני צריך להיות מורה. אני לא מבין איך הוא החליט על כך כי דיברנו בכלל על נושאים הקשורים לספורט. בגיל 22 כבר נרשמתי לוינגייט למדתי הוראה, במשך 35 שנים הייתי מורה בישראל", הוסיף.
לדבריו, "לימדתי בבתי הספר ירושלים וסוקולוב, עד שהגעתי למנוחה בבית הספר היסודי משה שרת בעיר. אהבתי כל כך את הבית ספר, היה שם מנהל טוב, מגרשים טובים וילדים טובים לאורך השנים מה צריך יותר?".
רוצים להישאר מעודכנים?
גלזנר אימן את נבחרת השחייה של קבוצת המחוננים החל מגיל 12 בשנות ה-70' כהכנה לאולימפיאדה ברוסיה ב-1980. "לצערי הרב בגלל המתיחות שהייתה אז בין ארצות הברית לרוסיה, ובעקבות היחסים הקרובים של ישראל וארצות הברית שהחרימה את המשחקים האולימפיים, הספורטאים הישראלים לא הורשו להשתתף באולימפיאדה", אמר גלזנר.
"זה היה מאכזב מאוד כי עבדנו קשה מאוד במשך עשור כדי להגיע לאולימפיאדה הכי מוכנים שרק אפשר. מאכזב שלא זכינו להראות את יכולותינו ברמה העולמית, יש לציין כי כל השחיינים הללו זכו במקומות הראשונים של אלופי ישראל, כך שחצי מהמטרה הושגה ולמרות הכל אלו היו שנים מרתקות ומעשירות במיוחד", נזכר גלזנר.
"אני שוחה בכל יום ארבעה ק"מ, אם אתה עושה את זה נכון אז זו לא בעיה גדולה. אני נמצא בכושר טוב, אוכל נכון ואני מתאמן עם אבנים בכיסים על מנת להקשות עליי בשחייה, אתם יודעים איך אומרים קשה באימונים – קל בקרב", אמר גלזנר בחיוך.
"החשיבות של ספורט בישראל, בייחוד במערכת החינוך הולכת רק אחורה וזה חבל. מדובר בתופעה ארצית וזה לא קורה רק בבת ים. חוץ מכדורגל וכדורסל, לא מקדמים את הספורט ההישגי בישראל. ענף השחייה, 'הפועל בת ים', נחשבת לאימפריה בענף השחייה בישראל, האנשים שם עובדים קשה ומביאים תוצאות ענקיות, אך רק אם הייתה עוד השקעה של העירייה, הכל היה נראה אחרת לגמרי. בכלל ההשקעה בספורט בעיר הלכה ופחתה עם השנים, אני מקווה שבשנים הקרובות נראה את ההתפתחות של הילדים הבת ימים, אך לצערי אני פסימי. אין כסף לדברים האלה וזה לא בראש מעייניהם של קברניטי העיר וחבל", סיכם גלזנר.
רוצים לקבל את כל הדיווחים וכל החדשות בזמן אמת?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה בת ים כאן והיו הראשונים לדעת.
