מטוסי חיל האוויר (צילום דובר צהל)
מטוסי חיל האוויר (צילום דובר צהל)

המלחמה שהייתה ואולי תשוב/ פרופסור גדי חיטמן

לא ניצחנו במלחמה. גם ארה"ב לא ניצחה. גם איראן לא ניצחה. זו הייתה מערכה צבאית שבה כל צד הגדיר ניצחון בצורה שונה. לקחים ראשוניים לאחר 40 ימי לחימה

פורסם בתאריך: 8.4.26 17:14

הפסקת האש למשך שבועיים שעליה הכריז נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, מאפשרת להציע מספר לקחים ראשוניים לאחר 40 ימים של לחימה.

ראשית, זו הייתה מלחמה מוצדקת. היא נועדה להרחיק איומים, חלקם קיומיים, מעל מדינת ישראל. ראש ממשלת ישראל נהנה מתמיכה בלתי מסוייגת של נשיא ארה"ב, והצליח לשכנע אותו ללכת על מהלך התקפי משולב ומתואם. התוצאות הצבאיות מרשימות והברית בין שני המנהיגים חזקה ואיתנה. כרגע. אבל, מטרות המלחמה, שלוש במספר, שעליהן הצהיר נתניהו, לא הושגו: איום הטילים הבליסטים לא הוסר מעל ישראל; תוכנית הגרעין של איראן עדיין נהנית מכ-450 ק"ג אורניום שניתן להעשיר לפצצה גרעינית; ולא נוצרו תנאים להפלת המשטר. כל זה הוצג, לפי הניו-יורק טיימס (7 באפריל) בפגישה שהתקיימה בחדר המצב של הבית הלבן בראשית פברואר כמטרות המלחמה. וזה, כאמור לא קרה. סביר להניח שישראל וארה"ב פגעו משמעותית ביכולות הצבאיות של איראן, אבל השמדה טוטלית לא הושגה.

פרופסור גדי חיטמן, אוניברסיטת אריאל, צילום פרטי

פרופסור גדי חיטמן, אוניברסיטת אריאל, צילום פרטי

שנית, לא ניצחנו במלחמה. גם ארה"ב לא ניצחה. תתפלאו, גם איראן לא ניצחה. זו הייתה מערכה צבאית שבה כל צד הגדיר ניצחון בצורה שונה, וקרב הנרטיבים הזה עוד יהדהד זמן רב בתקשורת. אבל אין ניצחון מוחלט. גם לא יהיה. לא ניתן להשמיד את כל המתקנים הצבאיים באיראן. אגב גם לא בלבנון (צה"ל כבר מודה בזה) וגם לא בעזה. לכן, ללא כל נימה של תבוסתנות או התמרמרות, ראוי לכל ישראלי לאמץ גישה יותר זהירה וחשדנית לגבי הצהרות של ראש הממשלה ושל הנשיא האמריקני. ההופעות הקרובות שלהם יהיו מלאות בדברי רהב ושחצנות, אבל המציאות טופחת על פניהם. שוב. מספיק לקרוא את התגובות מאיראן שלעגו לטראמפ ולהצהרה של הנשיא פזשכיאן "שיש 14 מיליון איראנים שמוכנים למות למען המולדת", כדי להבין שאין פה ניצחון. לא לצד שלנו, ולא לאיראנים שספגו נזקים כבדים וייקח להם זמן לשקם מערכים אזרחיים וצבאיים. אבל, הם ישקמו.

הלקח השלישי שמתחדד מאז ה-7 באוקטובר 2023, הוא שהאסטרטגיה היחידה שישראל יכולה לאמץ, ולו בשל היותה ריאלית, היא להרוויח זמן ולהישאר חזקה צבאית. המלחמה הזו הוכיחה את עוצמתה הצבאית של ישראל, בוודאי במזרח התיכון, לנוכח החולשה והרפיסות של מדינות המפרץ, מה שעוזר לישראל לשקם את ההרתעה הצבאית ולבסס את תדמיתה כשחקן אזורי משמעותי וחזק. מצב כזה עשוי להוביל להסכמים מדיניים עתידיים עם גורמים נוספים באזור (עומאן? סעודיה? לבנון? סוריה?). ועדיין, תמיד יישארו פה שחקנים מדינתיים ולא מדינתיים שירצו להשמיד את ישראל ולמחוק אותה מעל המפה. הצרה היא שאין לישראל יכולת להשמיד אותם לבדה, ומתברר כעת (זמנית?) שדונלד טראמפ לא עובד אצלנו. כאשר הוא רואה את מצב שוקי הנפט, התסיסה החברתית הגואה בארה"ב לקראת בחירות האמצע, ביקורת במפלגה הרפובליקנית שלו על מדיניותו, כולל מסגן הנשיא ושר החוץ, הוא עוצר. מדוע? כי טראמפ עוצר מול מציאות שהוא לא יכול לנפץ, גם אם הוא נשיא ארה"ב.

נוסף על היותה של המלחמה צבאית וכלכלית, היא הייתה גם דתית. מצד אחד משטר איראני ספוג באידיאולוגיה שיעית, על גבול משיחית, שמשוכנע שהוא שליחו של אללה על פני האדמה. אם זה כך, אזי כל המהלכים שהמשטר הזה עושה נגזרים מציווי אלוהי והם ראויים ומוסריים. בצד השני, משטר רפובליקני, בראשו נשיא שמרן, שמוקף באנשים דתיים, נוצרים, חלקם אוונגליסטים, שבטוחים שרק הם יביאו את הגאולה לעולם. תחזרו להתבטאויות של שר ההגנה, הגסת', או של סגן הנשיא ואנס, מהחודש האחרון, כדי להבין שהם חדורים תחושה של שליחות אלוהית. בדיוק כמו האיראנים. התיאוריה של הנטינגטון שנקראה "התנגשות הציוויליזציות", קמה לתחייה במלחמה בין שני צדדים שהניחו על המאזניים סכומי הימור מטורפים. להיבט הדתי היה חלק בזה, והוא לא היה היחיד. טראמפ, אישית, כשל בניהול משא ומתן מול האיראנים, ולו בשל חוסר הבנה מוחלט לדרך בה מנהלים משא ומתן בעולם האיסלאם. אם על ציר הזמן המלחמה לא תתחדש, טראמפ והאיראנים יהיו חייבים תודה עצומה לראש ממשלת פקיסטן (מוסלמי כמובן) שמצא את דרך האמצע להשיג כרגע הפסקת אש זמנית.

ולבסוף, זו הייתה גם מלחמה פוליטית. טראמפ ביקש לנצל אותה על מנת להציג את אמריקה כמעצמה במסגרת הסיסמה "לעשות את אמריקה גדולה שוב". העובדה שהמלחמה עלתה לו מעל 40 מיליארד דולר, שיכולים היו להיות מנוצלים לנושאי פנים, ידועה לו היטב, אבל חודשיים לפני יום הולדתו ה-80 הוא רוצה להשאיר חותמת היסטורית כנשיא ששינה את פני המזרח התיכון וטיפל במשטר הרשע באיראן. מורשת פוליטית כזו עשויה לסייע למפלגה שלו לא רק בבחירות האמצע בסוף 2026, אלא גם בבחירות הבאות לנשיאות. גם בישראל לא ניתן באמת להתעלם מההיבט הפוליטי של המלחמה שנמשכת מאז אוקטובר 2023. המסר המרכזי של הממשלה המכהנת היא שישראל נלחמת בשבע חזיתות והוא מהודהד שוב ושוב כדי לחזק לכידות פנימית ולהדוף ביקורת על מדיניות השלטון. כך, אגב, בדיוק, נהגו ראשי מדינות ערב שנים ארוכות במזרח התיכון: הם הזהירו את האוכלוסייה שישראל זוממת להשתלט על האזור כולו והיא האויב שרק הם יוכלו להביס. סופם של אלו ידוע. בהעדר ניצחון מוחלט (שכאמור לא יושג לעולם) לא יהיה מופרך להעריך, בזהירות מתבקשת, שהאש עשויה להתחדש בחודשים הקרובים לקראת הבחירות לכנסת.

# הכותב הוא ראש המחלקה ללימודי המזרח התיכון ומדע המדינה באוניברסיטת אריאל.

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"השקמה בת ים"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות