בעולם המודרני אנו מוקפים במצלמות. הן נמצאות כמעט בכל מקום בו אנחנו עוברים, בכביש או בצומת, במסעדה, בחנות הבגדים או בבית המלון. אנסה לענות על השאלה – האם המעסיק רשאי להציב במקום העבודה מצלמות נסתרות או גלויות בכדי לעקוב אחר פעילות עובדיו? האם לעובד קיימת ציפייה סבירה לפרטיות במרחב הפרטי במהלך יום עבודתו?
כל העדכונים והקופונים מחכים לכם באפליקצית "השקמה בת ים"
חוק הגנת הפרטיות קובע כי צילום אדם כשהוא ברשות היחיד מהווה פגיעה בפרטיותו אך ישנם חריגים כגון פעולות שנעשו בתום לב. בתי הדין לעבודה ערכו איזון בין הזכות של המעסיק להגן על קניינו והזכות לנהל את עסקו כראות עיניו וליישם את רצונו במקום העבודה, והזכות של העובד לפרטיות במרחב שלו בעבודה בו הוא מעביר פרק זמן משמעותי מחייו, שהכל נבחן בין השאר על ידי מבחנים של תום לב, סבירות ומידתיות.
קודם נתחיל מההגיון הפשוט – מעסיק רשאי להציב מצלמות כשמדובר באזורים ציבוריים ומרחבי עבודה פתוחים לכל, בהם לעובד אין כלל ציפייה סבירה לפרטיות, כמו עמדות קבלה, המתנה, ובמרחבי עבודה משותפים, כל עוד המצלמה לא מכוונת ישירות לשולחנו או מחשבו של העובד.
קו הגבול נקבע במתחמים ובמרחבים האישיים של העובד במקום העבודה אליהם נאסר על המעסיק לחדור, אותם אזורים פרטיים בהם יש לעובד ציפייה סבירה לפרטיות.
בפסיקת בתי הדין לעבודה נקבע כי לא ניתן להציב מצלמה נסתרת או גלויה בתוך משרדו של העובד או בסביבת העבודה הפרטית שלו, שכן התפיסה היא כי שם קיימת לעובד ציפייה סבירה לפרטיות, אשר גורמת לו לבצע פעולות אישיות בחופשיות ולא תחת עיניים בוחנות.
בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, נפסקו 40,000 שקלים לעובדת אשר שימשה כעורכת דין במשרד עורכי דין בבני ברק ובמשרדה הוצבה מצלמה למורת רוחה ורק בכדי להלך עליה אימים.
על אף כלל האמור, נקבע גם חריג לכלל האוסר הצבת מצלמות במרחב העבודה האישי של העובד, והוא יחול במקרים בהם המעסיק הציב מצלמות בשל ענין כשר. למשל, בכדי לעקוב אחר העובד בשל חשד ממשי לעבירות פליליות או עבירות משמעת חמורות מצד עובדיו. בתי הדין לעבודה קבעו כי הצבת מצלמות גלויות היא כלי ניהולי לגיטימי, בכפוף לכך שהעובד יודע שהינו מצולם, והיקף הצילומים וזמן הצילום יהיה סביר ומידתי.
רוצים להישאר מעודכנים?
מתי יהיה ניתן להציב מצלמות נסתרות במרחב האישי?
ככלל חל איסור מוחלט על הצבת מצלמות נסתרות. עם זאת, ועל אף כי אין קביעה חד משמעית של בתי הדין לעבודה, במקרים חריגים ביותר בהם המעסיק הציב מצלמות כדי להתחקות אחר עובדיו בחשד לביצוע מעשי גניבה או מרמה ולצורך ביסוס אותו חשד, ועשה זאת פרק זמן קצר, יש לראות במעסיק כמי שמגן על אינטרס אישי כשר וייתכן כי יהיה זכאי להגנה.
