שיתוף פעולה של "תובנות בחינוך" ואגף החינוך בבת ים הוביל למפגש מעניין של בני נוער וסטודנטים מבת ים עם ראש העיר צביקה ברוט ועם ממלא מקומו, סגן ראש העיר ומחזיק תיק החינוך אלי יריב, ובהשתתפות יו"ר מועצת המנהלים של בנק הפועלים יאיר סרוסי, אנשי חינוך במערכת השלטונית, סטארט-אפיסטים, עובדי הייטק ובכירים בתעשייה. המפגש התקיים בשבוע שעבר במרכז פסג"ה בעיר ונועד כדי לשמוע את דור העתיד הבת ימי, שמצדו שרטט תמונה עגומה למדי על מערכת החינוך בעיר ועל חיי הצעירים שמחפשים מקומות אחרים לברוח ולהתפתח – רק לא להישאר בבת ים.
במפגש עלו כמה נקודות עקרוניות שהדור הבת ימי הצעיר צריך על מנת לממש את יכולותיו ולהחליט האם להישאר בעיר או לעזוב לאחת הערים השכנות כמו תל אביב, ראשון לציון וחולון. "מה יכול להשאיר אותנו?", תהו הצעירים, "כרגע אין פה כלום. בת ים היא עיר שינה. אין חיי חברה משמעותיים, בילויים, קבוצות ספורט מובילות, תיירות, חינוך, תעסוקה, תרבות ופנאי. על מנת שיהיו פה הורים צעירים ומשפחות צעירות שייפתחו את העיר, צריכים לפתח את כל התחומים הללו, וגם לא יזיק אם יהיה פה מרכז אקדמי מוביל בעיר. זה מה שיגרור את כל הצעירים בדומה לראשון לציון ולערים הגדולות".
רוצים להישאר מעודכנים?
בנוסף, עלה נושא הפערים הגדולים המורגשים כאשר הצעיר הבת ימי מגיע לאקדמיה, אז ניכרים ההבדלים המשמעותיים בין מי שגדל בעיר לבין אלה שגדלו בערים המרכזיות בארץ. יובל, סטודנט למשפטים במכללה למינהל בראשון לציון, סיפר: "בפעם הראשונה שאתה מגיע לאקדמיה אתה מבין את הפערים הגדולים שעליך להספיק להשלים. אין שום הכנה יסודית בתיכון שמכינה אותנו לדבר הזה שנקרא אקדמיה".
יוסי, סטודנט לממשל וחברה במכללה, הוסיף: "הפערים בין החינוך הבת ימי לחינוך בערים האחרות הוא משמעותי. שם מכינים אותם, מסבירים להם כל דבר, וכאן אנחנו צריכים ללמוד הכל בעצמנו. זו הרגשה נוראית, שזורקים אותך למים ואומרים לך 'תתחיל לשחות' בלי שום הכנה לכך".
ספיר, סטודנטית למוזיקה לתואר ראשון באקדמיה למוזיקה בירושלים, סיכמה: "מצער אותי שאין מקום באמת טוב בעיר שלי, שבגלל זה אני צריכה לעזוב את העיר. פה בבת ים אני לא אלמד את מה שאני לומדת במקומות אחרים".
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
אני מסכימה שבבת ים אין מספיק מקומות בילוי ועבודה אבל החינוך בבת ים הוא טוב
אני בת ימית שלומדת ניהול מערכות בריאות במכללת הדסה ואני מרגישה שיותר קל לי במכללה מאשר בתיכון
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
יש בבת ים פרויקט מאוד ייחודי: תיאטרון משולב לנכים ובריאים בשם זולת. מאז הבחירות הפרוייקט הזה עומד בסימן שאלה אחד גדול. חבל מאוד שהרשות החדשה לא חסה על מוגבלים שלא רוצים שום דבר: רוצים לעשות חזרות ומפגשים בפקטורי, אבל עושים להם קשיים…. למה? אתמול הודיעו להם לא להגיע יותר למקום הנפלא הזה שהיה בית חם עבורם. עצוב
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
אנחנו סוג, בת ימים עם 2 ילדים ומחירי הדיור קפצו בשנה האחרונה ברמה שלא מאפשר לנו להישאר כאן.
מה גם שהפקקים רק מדרבנים לעזוב