"אני לא יכולה לצאת לחופשה, כי אני יודעת שלא יהיה מי שיאכיל אותם". כך אומרת הבחורה הצעירה, תושבת בת ים, בת 28, שמפעילה ארגון חסד מביתה ומאכילה עשרות נזקקים ביום והכל וסך הכל כ-400 אנשים בשבוע.
היא מתגוררת בבית צנוע, יחד עם בעלה, ויחד הם דואגים למאות נזקקים, תושבי העיר, שיודעים שיש להם למי לפנות."זה התחיל לפני שנתיים כשעבדתי בקייטרינג של צהרונים", היא מספרת ומבקשת להישאר בעילום שם, "וראיתי איזה כמויות של אוכל נזרקות לפח. כמעט טון נזרק מדי שבוע ולנו אסור היה לתרום את זה. יש חוק בצהרונים שאומר שאסור לקחת את האוכל ולהעביר, מהחשש שאוכל יתקלקל בדרך. אבל אני לא כיבדתי את החוק הזה, קשה לזרוק כל כך הרבה אוכל, פירות ירקות וכמויות של לחמים טריים, כשיש כל כך הרבה אנשים רעבים. אז התחלנו לתת אוכל מהצהרונים למשפחה אחת בשבוע, ולאט לאט זה התגלגל".
ככול שיותר ויותר משפחות ביקשו את עזרתה, היא החלה לדאוג לתרומות גם ממקומות נוספים. "אמא של בעלי ואני התחלנו לעשות קניות גם עבור המשפחות האלה, היינו עושות קניות לבית וקונות קצת יותר דגים, ויותר עופות בימי שישי ומביאות למשפחות שכנות לנו שידענו שזקוקות, במקביל לאיסוף האוכל מהצהרונים"
"במקביל פנינו גם לחברות קייטרינג, שהיו זורקות המון אוכל. תחילה לא הם לא הסכימו לתרום, אבל היו כמה שהסכימו לעצום עיניים. היום יש לנו עזרה מכל רחבי העיר, כמו למשל, מ'מאפיית יד המלך' שנמצאת במצבה מוסרת לפחות 15 שקיות אוכל ביום לגמילות חסדים, כל מה שנשאר להם, מבורקסים ללחמים חלות ועוגות. מדובר בכמויות גדולות מאוד".
בסיפורה קשה להעלם מהסוגייה הכלכלית, שמצריכה ממנה להוציא כספים רבים. "יש אנשים שתורמים אוכל יבש ומביאים לי לבשל ממנו בבית שלי, ובנוסף אני קונה גם מהכסף שלי. כיום יש לנו 100 משפחות בבת ים שאנחנו מאכילים. אני לא עושה קניות בסופר כמו אנשים נורמלים, אני קונה 12 חבילות אורז, 10 בקבוקי שמן, אנשים רואים אישה עם כיסוי ראש ובטח חושבים שיש לי עשרות ילדים".
רוצים להישאר מעודכנים?
ההכנות לבישולים לערב שבת, מתחילות כבר באמצע השבוע. עד כניסת השבת היא מספיקה להאכיל מאות משפחות שמגיעות אליה לחצר, שם ממוקם מקרר עם קופסאות מזון שהיא מכינה מראש. "יש לנו שני מקררים גדולים שביום שישי מלאים בקופסאות אוכל חם, האנשים מגיעים מפה לאוזן ומכירים לבד, נכנסים לגינה ולוקחים קופסאות בעצמם", היא אומרת, "בנוסף, יש מקרר קטן יותר לקופסאות סלטים. ההכנות לשישי שבת מתחילות כבר מיום שלישי, בו נעשות הקניות, ביום רביעי אנחנו מתחילים עם בישול הסלטים, והאוכל, ועד ליום שישי אני ובעלי עדיין מבשלים, לפעמים זה מירוץ לפני כניסת שבת להספיק הכל. אין לנו עוזרים זה רק אני ובעלי שיחייה, ולכן האופרציה מתחילה כבר משלישי, אבל אין תלונות, זה כל כך מספק".
אמנם אין לה עזרה בבישולים, אבל לא מעט אנשים בעיר נרתמים כדי לעזור ולתרום מוצרי מזון. "יש ירקן שתורם כל יום שישי בצהריים את כל הירקות שלו משטחים שלמים, גם מאפיית 'עיני' תורמת את כל מה שנשאר לה וזה עוזר לי להתמודד. זה נהיה כמו מפעל, אנשים יודעים שיש לנו קשר לנזקקים כי אנחנו מאכילים אותם, ומוסרים לנו בגדים או מוצרי חשמל".
היא מחלקת אוכל לכ-400 אנשים בשבוע מפנימייה בכפר הירוק, מוסד חרשים ואילמים, ועד לקהילה של נגמלים וזאת לצד המשפחות שמגיעות לביתה. "בגלל זה אני לא יוצאת לחופשות. בימי שישי יש בבית שלי תור יותר ארוך מהסופר, ברוך השם, העיקר שאפשר לעזור. אני יודעת שאם לא אהיה בבית שבוע שלם לא יהיה מי שיאכיל אותם. הם סומכים עליי וזקוקים לאוכל הזה".
