אילוסטרציה: שאטרסטוק
אילוסטרציה: שאטרסטוק

בן 10 ניסה להתאבד בעקבות חרם בבי"ס: "הבן שלי זעק לעזרה״

לאחר שניסה לשים קץ לחייו אמו גילתה את הודעות הנאצה שנשלחו אליו

את הסיפור על החרם הקשה שעבר בנה יניב, אילנה (שמות בדויים) לא הסכימה לחשוף תחילה. היא לא רצתה להיכנס לסיפור שהכאיב לה כל כך, שבגללו העבירה לילות ללא שינה, היה לה קשה להיזכר בתחושת האשמה שלה על כך שגילתה מאוחר מדי. היום כשבנה בן ה-11 משתקם מהסיפור הקשה שנגמר בניסיון התאבדות, היא משתכנעת לשתף את מה שעברה משפחתה בעקבות החרם כיתתי על בנה, רק כדי שעוד הורים יחשפו לסיפורם, ובכך אולי תצליח למנוע את הסיפור הבא.


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות בבת ים? 

הורידו את אפליקציית "השקמה בת ים" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "השקמה בת ים" באייפון 


החרם התחיל בקבוצות הווטסאפ השונות, וגלש לשאר הרשתות החברתיות, ותוך כמה ימים, אף אחד בכיתה לא דיבר עם יניב. חלק מהילדים לקחו חלק פעיל, וחלק פשוט התעלמו ממנו: "הרביצו לבן שלי וזרקו עליו אבנים, היו מחביאים לו את התיק, וזורקים לו את המחברות לפח הזבל הכיתתי. הוא לא נבחר לשום משחק ספורט, ולא הוזמן לשום מקום", מספרת האם בכאב.

אילנה מספרת על השינוי שחל בבנה, ועל תחושת האשמה שלא עוזבת אותה: "מילד שמח ופעיל הוא הפך לילד עצוב, הוא הפסיק לאכול, והפך שתקן. הוא החל לפתח מצמוצי עיניים באופן לא רצוני, שבדיעבד התבררו כהתקפי חרדה, ואני שמגדלת עוד שלושה ילדים לא שמתי לב. כשהייתי שואלת על סימני האלימות הוא היה אומר שנפצע בכדורגל. עד היום אני לא סולחת לעצמי על חוסר תשומת הלב, הבן שלי זעק לעזרה ואני לא שמעתי".

אודות החרם גילתה אילנה במקרה: "הייתי בסופרמרקט שנמצא בשכונה, ובמקרה פגשתי אמא של תלמיד אחד מכיתתו של יניב שדיברה על ריבוי ימי ההולדת של חבריהם לכיתה, ימי הולדת שהוא בכלל לא הוזמן אליהם ואני לא ידעתי על קיומם. באותו הרגע נמחץ לי הלב והתחלתי לראות את התמונה כולה".

מהנידוי החברתי, הדרך לניסיון ההתאבדות הייתה מהירה, אילנה מספרת כי יומיים אחרי המפגש בסופרמרקט, היא נתקלה בסימני סכין על ידיו של בנה: "כל עולמי רחב עליי, הדבר היקר לי מכל היה שבור נפשית ואני לא ידעתי כלום. בדיעבד גילתי הודעות ווסטאפ קשות שקראו לו "תתאבד", קמתי מתוך כל החושך והחלטתי לעשות הכל כדי לשנות את חיינו. לקחתי אותו ליועצת מדהימה שהעצימה אותו וגרמה לו לדבר על מה שעבר, והחלטתי לעשות מעשה לא פשוט, שאולי פגע בדיעבד בשאר ילדיי. עזבתי את את בת ים, ועברתי לדירה שכורה בבאר יעקב , כשאני עוקרת את כל ילדי מבית ספרם ומחבריהם כדי להגן על יניב".

 

 

אילנה מספרת על השינוי לטובה שעבר על משפחתה: "ילדיי הכירו חברים חדשים, ובני יניב החל לפרוח בבית הספר החדש והיום כבר יש לו המון חברים. אומנם עזבתי את עבודתי ועזבתי את העיר שלי, אבל קיבלתי במתנה בן בריא ומאושר, ולזה אין מחיר".

לסיום, אילנה שולחת מסר להורים: "ילדים הם קשים, ולא תמיד מבינים את ההשלכות של מעשיהם, אל תתנו לזה יד. אם אתם חוגגים יום הולדת, וודאו שכל הכיתה מוזמנת, ולמורים, אם אתם נתקלים בילד אחד שלא מזמינים אותו לשחק, תפקחו עין. הבן שלי כמעט מת, והיה לי את המזל לראות זאת בזמן, זה יכל להיגמר אחרת"

אולי יעניין אותך גם

תגובות

15 תגובות
  1. טלי

    באיזה בית ספר הוא למד?! בושה וחרפה! עד שזה יקרה לילדיכם תמשיכו להיות אדישים! חברה אכזרית שלא מחנכת את ילדיהם . הילדים הם המראה של ההורים שלהם.

  2. אלי

    ילדים הם רעים, יש ברובם רוע, בעיית הנידוי החברתי קיימת כבר הרבה שנים.

  3. ליה

    כולם צריכים להיות עירניים הורים מורים וגם המשפחה לדבר על חרמות בכל בית ובית ולהסביר לילדים שאם יש ילד שעובר התעללות או חרם בבית הספר לספר למורה או ליועצת ולהסביר שזו לא הלשנה שאפשר למנוע התאבדות של תלמיד בכך שמספרים לסמכות בית ספרית ואפילו להתריע בפני הילדים היום זה דני מחר זה אתה ואז אולי אולי זה יפסק

  4. ביצ

    גם אנחנו עברנו חרם בבית ספר יסודי בחולון הרביצו לבני ניפחו לא את העין קראו לו בשמות גנאי עליתי על זה מהר מאוד והיה הרבה בלאגן לא ויתרתי העברתי אותו בית ספר ושם היה יותר טוב יש שם מנהל חזקה ויועצת מקסימה שעזר לנו מאוד בני עלה לחטיבה ושם ילדה שלמדה אם בני עשתה בת מיצווה הזמינה את כל כיתות ז' ואת בני היא לא הזמינה ובנוסף באה אם שתי ילדים ואמרה לבני לא הוזמנת בכוונה לבת המיצווה שלי בני בה וסיפר לי את זה הוא מאוד ניפגע צילצלתי לאמא שלה ודיברתי איתה שזה ממש מגעיל ולא יפה לעשות מה שהבת שלה אמרה לבן שלי זה מראה על תת רמה וגועל נפש אני כאמא לו נותנת לבני היקר שהיפגע יותר אף אחד לא שווה את הדימעה של בני היקר חבל על הזמן

  5. ויק

    אכן אולי כדאי לפרסם את שם בית הספר, ולהתריע בפני הנהלת משרד החינוך על כך.

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    הייתה לך אפשרות לעזוב ומה אם לא הייתה לך אפשרות לעזוב מה היית עושה במצב הזה? עצוב מאוד איפה צוות בית הספר מאוד מוזר מה שכן טוב עשית שטיפלת מהר ובצורה טובה גאה בך

  7. אורי

    הבעיה בחרמות לא מעט מורים ומנהלים מעדיפים לטאטא מתחת לשטיח העיקר לא לפגוע בתדמית בית הספר.ממקרה שאני מכיר אישית אז הם משתפים פעולה נגד הילד ומאשימים אותו . פשוט בושה

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    להעיף את ה"מחנכת" של הכיתה לכל הרוחות! אחריות בראש ובראשונה שלה!

  9. סתם בחור

    כולם פה מאשימים את הבית ספר, מורים, מחנכת, אבל הבעיה האמיתית היא ההורים, שלא היו מספיק חברים עם הילד ולא לימדו אותו לספר להם על קושי שעוברין, כמו כן היו הרבה מאוד סימנים, לא אוכל, עצוב, לא מוסמן הרבה סמן לשום אירוע. אבל אמא לא שמה לב בכלל. כמו כן, מעניין גם לדעת למה היה חרם, ולראות את הבעיה הכוללת ולא רק סיפור

  10. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    סתם בחור
    רשמת תגובה לא נכונה בעליל ולא ריאלית

    וכנראה בגלל זה אתה קורה לעצמך

    סתם בחור !!!!!!

🔔

עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.