זוכרים את מאי ושני ופותחים את הלב עבור הכלבים הזקוקים לבית חם: מחר (שבת) יתקיים יום אימוץ כלבים מיוחד לזכרן של שני גבאי ז"ל ומאי נעים ז"ל האהובות, שנרצחו במסיבת הנובה ב- 7 באוקטובר. יום האימוץ יתקיים בין השעות 10:00 עד 14:00 בפנסיון לאילוף כלבים במושב חרות שבשרון ויהיו בו 20 כלבים שמחכים ומצפים להגיע למשפחה אוהבת עם בית חם ולזכות בחיים חדשים.
שני גבאי מיקנעם ומאי נעים מהמושב גן חיים, היו ידועות בקרב בני המשפחה והחברים כאוהבות חיות ובעיקר כלבים. מכאן שיום האימוץ לזכרן הוא מתבקש ואתם ואתן מוזמנים להגיע, לכבד, לחבק ואולי גם לבחור את הכלב שתרצו לאמץ, מצווה גדולה שלעצמה.
"האהבה הכי גדולה של שני הייתה לבעלי חיים", סיפרה השבוע מיכל גבאי, אמה של שני ז"ל לקראת יום האימוץ לזכרה של בתה האהובה. "היא תמיד אמרה שעדיף כלב חבר מאשר חבר כלב. היא אהבה מאוד בעלי חיים ובעיקר כלבים. היא הייתה משתפת המון פוסטים של עמותות, רואה כלב עזוב ברחוב ומנסה למצוא לו סידור ואם לא אז אפילו מביאה אותו הביתה".
"למאי היה לב רחום", אומרת ענת נעים, אמה של מאי ז"ל. "היא אהבה את הטבע ובעלי חיים ובעבר אף אימצה חתול. אימוץ כלבים ובעלי חיים זאת מצווה גדולה. אני שמחה שיום האימוץ הוא לזכרה של מאי".
מאי נעים ז"ל. צילום פרטי
שני גבאי ז"ל. צילום פרטי
מיכל מספרת מהיכן הגיעה האהבה של שני לכלבים: "שני גדלה בבית שתמיד היו לנו יותר מכלב אחד, כך שכל חייה היו סביבה כלבים. היא תמיד דגלה להציל כלבים מהרחוב, לאמץ ולא לקנות. היא אימצה פיטבול מעורב כאילו היה הילד הקטן שלה. עברה דירות והוא עבר איתה ולא עזב אותה. הוא בן חמש אז שנתיים היה אצלה. היום הוא אצלנו. הייתה לו חרדת נטישה ונכנס לסטרס אחרי ששני לא חזרה והוא נצמד לניצן, בתי הצעירה כי הן מאוד דומות ויש להן אותו קול. בשבעה חודשים לפני ה- 7 באוקטובר ניצן חזרה לגור איתנו ביקנעם עם הכלב שלה והכלבים שלנו, כולם ביחד. היום ניצן מגדלת אותו ואומרת שזה לנצח יישאר הכלב של שני. היא תמיד חושבת מה שני הייתה עושה איתו ואיך. ההבדל ביניהן הוא שנתיים וחצי והן היו החברות הכי טובות. ניצן כיום בת 25, בגיל שבו שני נרצחה".
יום האימוץ לזכר מאי נעים ז"ל ושני גבאי ז"ל
"גם אם היא הייתה במינוס, היה חשוב לה שלא ייגעו בהוראת הקבע לעמותות"
מיכל מתארת כיצד האהבה של שני לכלבים באה לידי ביטוי: "שני הייתה תורמת המון לעמותות של בעלי חיים וגם אם הייתה במינוס בבנק היה חשוב לה שלא ייגעו בהוראת קבע לעמותות. כל הזמן דאגה לכלבים. אנו ממשיכים את האהבה הכי גדולה שלה לעזור לעמותות של בעלי חיים למצוא בתים, אומנות, תורמים המון לעמותות אם זה שקי אוכל או לוטרינר כאשר קורה משהו וממשיכים לקיים ימי אימוץ עם עמותות למען כלבים".
רוצים להישאר מעודכנים?
משפחתה של שני ממשיכה את אהבתה לכלבים והקימה את עמותת "כחוט השני לזכרה של שני גבאי". מיכל: "העמותה עוזרת לתת חיים טובים יותר לבעלי חיים ובעיקר כלבים ועוזרת לעמותות בימי אימוץ. מכספי העמותה שיפצנו גינת כלבים ביקנעם ובתכנון לשפץ עוד שתיים. אנחנו מגיעים לימי אימוץ ועוזרים לאורך כל הדרך. ארגנתי תרומה של 20 ימי אימוץ וחטיפים. המטרה שלנו היא להמשיך את הדרך של שני, היא רצתה עולם טוב יותר, לעזור לבעלי חיים ואדם, אהבה את הסביבה והטבע, דאגה לאיכות הסביבה. את כל מה שהיא חלמה אני מגשימה דרך העמותה. היא אהבה את החיים וניצלה כל רגע כאילו זה יומה האחרון. היה לה סטטוס שאמר "נו טיים פור דרמה". רצתה ליהנות מכל רגע".
מיכל גבאי עם בנותיה, שני ז"ל (מימין) וניצן, צילום קסם צלמים
אפשר בכלל לתאר במילים את עוצמת הגעגוע לשני?
"הזמן לא מרפא אלא עושה את זה יותר קשה. הגעגוע מטורף. יש את החיים לפני ה- 7 באוקטובר ואת החיים אחריו. כיום, אני נטו עסוקה בהנצחות לזכרה, רק לעשות עוד דבר טוב לזכרה איך לעשות עוד משהו עבור מישהו ולעוד בעל חיים. אני מקיימת הרצאות בכל הארץ ומספרת על שני ומי היא הייתה. מעבירה אותה לאחרים, רואה שאנשים לוקחים ממנה דברים אז זה עושה לי עוד יותר. אנשים ממשיכים את דרכה ומחיים לי אותה כל יום מחדש. אני רוצה להמשיך ולהחיות אותה כל יום ולעשות רק דברים טובים לעולם. אני רוצה עוד ועוד ועוד כי זאת היא. אני רוצה להמשיך אותה, להשאיר אותה פה איתי. להמשיך את הדרך הטובה שלה".
מיכל קוראת לציבור הרחב לאמץ כלבים: "אני קוראת לאנשים שאוהבים כלבים ורוצים לאמץ להגיע למושב חרות ביום שבת הקרובה. 20 כלבים מחכים לכם שם ואמן ואף אחד מהם לא יחזור לאומנה אלא שכולם ימצאו בית חם".
"אימוץ כלבים ובעלי חיים זאת מצווה גדולה, אני שמחה שיום האימוץ הוא לזכרה של מאי"
מאי נעים ז"ל מהמושב גן חיים אהבה כלבים כל חייה. "מאז שהיא הייתה קטנה תמיד היה לנו כלב", סיפרה השבוע אמה ענת והוסיפה: "בשנים האחרונות נכנס לחיינו רוי, פודל שכיום הוא בן 6 וכמובן שמאי נתנה לו את השם רוי. אני זוכרת שיום אחד היא נסעה בכביש במושב והתקשרה אלי בצרחות מאחר שראתה קרטון על הכביש וחשבה שזה רוי שנדרס. היא סחבה טראומה מהעבר כאשר הייתה בתיכון וכלב שלנו נדרס במושב ומת".
מאי ז"ל וענת נעים, צילום פרטי
ענת מוסיפה: "גם לאחי יש שני רוטוויילרים שהיא תמיד אהבה לטייל איתם. למאי היה לב רחום. היא אהבה את הטבע ובעלי חיים ובעבר אף אימצה חתול. אימוץ כלבים ובעלי חיים זאת מצווה גדולה. אני שמחה שיום האימוץ הוא לזכרה של מאי. כל דבר שיכול להנציח ולהשאיר אותה ואת מי שהייתה אז זה מבורך מבחינתנו".
ענת מספרת על הנצחה נוספת: "השבוע הוא מרגש מאוד עבורנו כי היום (שלישי – ש.י.) עולה בתיאטרון גושן פריימריה של הצגת ילדים שכתבה רותי גאון בהשראתה ולזכרה של מאי. אני תמיד אומרת שאדם חי עד אחרון זוכריו ולכן אני מדברת עליה בהרצאות ומדברת עליה בכלל כמה שיותר".
איך מתמודדים עם הגעגוע העצום למאי?
"הזמן לא מרפא ולא מרפה. חשוב לנו להיות עסוקים, להעביר את מי שהייתה ולפזר את האור שלה. אנחנו כל הזמן ממשיכים בפעילות של העמותה שהקמנו "השפיריות של מאי", שבעזרתה אנו מקיימים אירועי בר ובנות מצווה לילדים ממשפחות מעוטות יכולת. קיימנו כבר 39 אירועים כאלו ברחבי הארץ בשנה וחצי מאז הקמת המיזם. רק בשבוע שעבר קיימנו אירוע בת מצווה לשבע בנות בבית הילד בנתניה".
זה נותן סיפוק עצום.
"זה נותן לנו המון. להנציח אותה בדרך של שמחה כמו שמאי הייתה בחייה. אני נכנסת לאירועים, רואה את הילדים והילדות עם דמעות בעיניים באירוע שלא חלמו עליו אפילו וזה שווה הכל".
תגובות