עיריית בת-ים קיימה את אירוע ההוקרה "אשת חיל 2024", במסגרתו הוענקו תעודות כבוד לחמש נשים יוצאות דופן, שפועלן הציבורי, האישי או הקהילתי יצר השראה והשפיע על הסביבה. האירוע התקיים בטרמינל העיצוב.
היוזמה נולדה מתוך קול קורא שפורסם לציבור לפני מספר חודשים, והזמין תושבים ותושבות להמליץ על נשים מעוררות השראה הפועלות בעיר מעל חמש שנים, בתחומי החינוך, האומנות, הפוליטיקה, הספורט, התנדבות, קליטת עלייה, אקטיביזם חברתי ועוד. ועדה ייעודית הכוללת נציגות מהרשות, מהקהילה ומארגוני נשים בעיר בחנה את ההמלצות ובחרה את מקבלות ההוקרה.
ראש העירייה, צביקה ברוט, בירך: "לא בכדי נבחרתן לאור הפעילויות הכל כך חשובות שהובלתן, כל אחת בתחומה. יש המון אנשים ונשים שתורמים, פועלם ועושים, אבל מי שנבחרה לקבל את האות כנראה הצליחה לתת יותר, ולהכניס נשמה יתרה לעשיה שלה וזה לא דבר מובן מאליו. אתן דוגמא ומופת כמי שעמדו כעמוד אש לפני המחנה, ואני מקווה שתשמשו באמת כמודל לעשיה עבור צעירות וצעירים שיקראו על הפעלות שלכן- זו שהייתה, וכמובן זו שעוד תהיה".
קטי פיאסצקי, המשנה לראש העיר ומחזיקת תיק הנשים והרווחה, אמרה: "אירוע 'אשת חיל' הוא לא רק טקס של הוקרה – הוא הצהרה. הוא מזכיר לכולנו עד כמה כוחן של נשים נוכח ומשפיע בכל תחומי החיים בעיר. כל אחת מהנשים שנבחרה, היא עולם ומלואו של עשייה, מסירות, אומץ והשראה. אני גאה לעמוד לצידן ולהשמיע את קולן – עבור הדור הבא, ילדות ונערות, של הנשים שמובילות שינוי".
ואלו נשות החיל מעוררות ההשראה שנבחרו:
שיר זוהר ואסתר בורכוב – שיר זוהר, בת 21 תושבת בת-ים ובוגרת תיכון "חשמונאים", שירתה בצבא כראש לשכה של מפקד בסיס אימונים חטיבתי בצה"ל. "הייתי בסביבת לוחמים במשך שנתיים", היא משחזרת. "עברתי טירונות, הכרתי שדות קרוב וידעתי להשתמש בנשק, אבל לא חשבתי שיגיע היום שבאמת נצטרך להשתמש בתושייה צבאית גם באזרחות". זוהר יחד עם חברתה אסתר בורכוב (בת 21), תושבת בת-ים השתתפו במסיבת הנובה וכשהחלו האזעקות הן החלו במנוסה ובמסע הישרדות של שעות ארוכות. הרכב שלהן נגנב על ידי מחבלים, הן התחברו לצעיר בשם אורי ארד ז"ל שבתושייתו הציל את חייהן. תוך מטח יריות לעברן, אסתר נפצעה קשה אך השתיים שרדו עד שפגשו את החיילים שחילצו אותן.
אסתר ושיר מנציחות את גבורתו של אורי אשר הציל את חייהן ונמצאות בקשר שוטף עם הוריו. בנוסף הן החליטו לבצע הסברה בארץ ובעולם על אירועי השביעי באוקטובר כדי להביא למודעות את הטרור של החמאס ואת גבורתו של אורי ארד ז"ל. לפני כחודשיים הן חזרו ממסע הסברה בקהילות יהודיות ואחרות ברחבי ארצות הברית.
דיאנה סברצ'וב – דיאנה סברצ’וב, בת 21, תושבת העיר, היא מדליסטית האולימפית, מתעמלת אומנותית ישראלית, אלופת עולם (ולנסיה 2023) וסגנית אלופה אולימפית (פריז 2024) בקרב-רב קבוצתי. היא חברה בנבחרת ישראל בהתעמלות אומנותית ומייצגת את מכבי תל אביב. דיאנה החלה להתאמן בהתעמלות מגיל צעיר, וב-2022 זכתה עם הנבחרת במדליית כסף באליפות העולם בסופיה, הפעם הראשונה בה נבחרת ישראל זוכה במדליה בתחרות הקרב-רב הקבוצתי. באותה השנה היא גם זכתה עם הנבחרת במדליית זהב באליפות אירופה בתל אביב.
ב-2023, דיאנה זכתה עם הנבחרת במדליית זהב בקרב-רב קבוצתי באליפות העולם בספרד ובמדליית כסף באליפות אירופה באזרבייג’ן. היא גם זכתה במדליות בסבב העולמי, כולל זהב בתחרות באתונה ובשלוש מדליות כסף נוספות בבולגריה, אזרבייג’ן ואיטליה.
ב-2024, היא זכתה יחד עם הנבחרת במדליות כסף וארד באליפות אירופה ובתחרויות הסבב העולמי היא זכתה עם הנבחרת במדליות זהב בתחרויות שנערכו באתונה שביוון ובסופיה שבבולגריה. באולימפיאדת פריז 2024, דיאנה סיימה עם הנבחרת במקום השני וזכתה במדליית כסף בתחרות הקרב-רב הקבוצתי, הישג היסטורי עבור ישראל.
לאחר שנים רבות של תחרות, דיאנה פרשה מהתעמלות תחרותית, אך נשארה בתחום כמאמנת. באוקטובר 2024, היא הייתה ברכבת הקלה ביפו בזמן פיגוע ירי, אך הצליחה להימלט ללא פגע.
שרה וידל ז"ל – שרה וידל ז"ל נפטרה בשנת 2024 לאחר מאבק במחלת הסרטן. היא , הייתה דמות מוכרת בעיר ופעילה חברתית ובת למשפחת מייסדים. אביה, אלברט כהן ז"ל, שימש כחבר מועצת עיר והונצח באחד מהגנים הציבוריים בעיר בת-ים. וידל נולדה וחיה את כל חייה בעיר בת-ים, עבדה במשך שנים רבות במערכת החינוך לגיל הרך בעיר וגידלה דורות של ילדים. בשנת 2019 נבחרה כיקירת ההסתדרות על פועלה למען הגמלאים ונבחרה כיקירת העיר בת-ים על פעילותה ההתנדבותית לאורך שנים בעיר.
לצד עבודתה לקחה לאורך כל השנים חלק פעיל בהתנדבות קהילתית רחבה בגופים הבאים: שימשה כיו"ר האגודה למען הקשיש, הייתה סגנית יו"ר הסתדרות הגמלאים במרחב, יזמה אירועים ופעילויות לגמלאים, לקחה חלק פעיל בהקמת מכללת הגמלאים בבת-ים ויזמה והפעילה חוג לתנ"ך לגמלאים. בנוסף, התנדבה בנעמ"ת במרחב, ושימשה כחברת מזכירות והנהלה במשך עשרות שנים וחלק מהנהגת נעמ"ת במרחב. יזמה מפגשים חברתיים לנשים, התנדבה במעונות והדריכה מטפלות. היא התנדבה גם פעם בשבוע בבי"ס מסילות – בי"ס לחינוך מיוחד וילדים מאתגרים, בנשות הדסה, באגף הרווחה במיצוי זכויות לאזרח הוותיק ובביטוח לאומי, בעמותת מחוברים, בשי"ל – שירות ייעוץ לאזרח, ב"זהב בגן" – חינוך לזהירות בדרכים לילדי גן ובעמותת "שלם" לגיל השלישי.
טקלה אצ'נפה צ'קול – טקלה, אסירת ציון מאתיופיה, סייעה בשנות התשעים בהברחת יהודים ועלייתם לישראל. היא תושבת העיר בת-ים ופעילה בארגון אימהות בלבן – מחאת אימהות אתיופיות כנגד הפליית אתיופים על ידי שירותי אכיפת החוק. אקטיביסטית בקרב הקהילה האתיופית בעיר קרוב לשלושים שנים ופועלת רבות לסייע לתושבים בקהילה. אצ'נפה מכירה ומעורבת מאוד ברמה הפרטנית בבעיות של התושבים מקרב הקהילה, ומסייעת להם אל מול גופים ממשלתיים ובעיר. היא תמכה במשפחות במצבי סיכון, משבר כלכלי ובעיקר אוזן קשבת עבור הקהילה ומיצוי זכויות של התושבים כאן בעיר מהקהילה האתיופית.
במלחמת חרבות ברזל הובילה וגייסה תושבים שיכינו לחיילים מאכלים מסורתיים, וגם לקחה חלק בגיוס תרומות לחיילים בעת המלחמה לרכישת מצרכים חיוניים. נבחרה כמשקיפה בבחירות הוועד הקהילתי מהקהילה האתיופית ושמרה על הסדר וטוהר המידות, מאמינה בצדק חברתי ונלחמת עבור התושבים שקולם לא נשמע. היא פועלת רבות להעלאת המודעות והטיפול בנושא אובדנות בקרב צעירים נושא שקרוב לליבה, לקחה חלק בצוות חשיבה סביב הנושא ועברה הכשרה בנושא "שומרי סף" ומניעת אובדנות בקהילה האתיופית והעלאת המודעות. פעילה בקבוצה הוואטסאפ של הקהילה האתיופית, שם היא מעבירה הקלטות עם שיח חיובי, הנותן מוטיבציה, מגיעה בגישה חיובית, מציעה את עזרתה בגילה המופלג.
תמר גוז'נסקי – גוז'נסקי, בת 84 תושבת בת-ים, פוליטיקאית ישראלית שכיהנה כחברת הכנסת מטעם סיעת חד"ש. גוז'נסקי קומוניסטית בהשקפת עולמה ובפעילותה כמחוקקת. עיקר פועלה בתחומי זכויות עובדים, זכויות אדם, זכויות האישה וזכויות הילד. היא ביטאה את דעותיה הפוליטיות והאידיאולוגיות במאות מאמרים. בין יתר תפקידיה הציבוריים היא שימשה כנשיאת תנועת הנשים הדמוקרטיות הישראלית, חברה מייסדת של המכללה החברתית הכלכלית, כיהנה כיו"ר הפורום הארצי לקידום זכויות נפגעי התמכרויות ולימדה באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובמכללה האקדמית תל אביב יפו. גוז'נסקי הייתה חברת הכנסת מן הכנסת ה-12 ועד ה-15. בתקופה זו הייתה חברה, בין היתר, בוועדת הכנסת, בוועדה לקידום מעמד האישה, ובוועדת העבודה והרווחה. ייסדה את הוועדה לקידום זכויות ועמדה בראשה. שילבה את עבודתה כמחוקקת עם פעילות ציבורית רחבה בקרב תושבי שכונות ועיירות עוני, בקרב הבדואים, בקרב נשים יהודיות וערביות, ושיתפה פעולה עם ועדי עובדים וארגונים חברתיים רבים.
תגובות