אסיר לשעבר חסר בית מתחנן: "תנו לי דיור ציבורי"

חיים עמר, הומלס בן 60, מבת ים, הוא אסיר לשעבר שריצה בכלא 30 שנות מאסר. מגיל 28 הוא נכנס ויוצא מהכלא לאחר שנאשם בעבירות של סחר בסמים, ייבוא ושיווק, ובהמשך שוד מזוין בשוק הסיטונאי בתל אביב ומקרים נוספים של שוד ופריצה. כעת הוא מנסה להשתקם, אך מתקשה למצוא עבודה בשל נכותו. ללא קורת גג לראשו, כשהוא ישן על ספסלים בטיילת העיר, הוא מתחנן לדיור ציבורי שיאפשר לו להזדקן בכבוד.

בעברו היה עמר נשוי למכורה לסמים והשניים הולידו יחד שני ילדים. בעקבות כניסתו לכלא, הילדים נשלחו לאימוץ כשהיו בני תשע ועשר. "ניסיתי להילחם מהכלא על מנת שהילדים שלי לא ילכו לאימוץ", מספר עמר, "אבל זה היה כבר מאוחר מדי".

"מה אני רוצה בסך הכל – דירת חדר עד שאמות"

עמר גדל במשפחה מרובת ילדים, אחד מ-12 אחים ואחיות, ובגיל 13 עבר לגור לבד ופרנס את המשפחה. "סיימתי את הלימודים בכיתה ח'. מערכת החינוך היתה מאוד קשוחה כלפי כי עשיתי לא מעט בעיות לאורך השנים כמו לזרוק כיסא על מורה בכיתה ג'. משרד החינוך לא רצה לקבל אותי בשום בית ספר נורמלי", הוא מספר.

עד כיתה ח' למד עמר בבית הספר הטכנולוגי אורט שפירא בתל אביב – שלושה ימים עובד ושלושה ימים לומד. יום אחד היה מעורב בתאונת עבודה במסגרת סדנת נגרות שבה נקטעו שלוש אצבעות מיד ימינו, והוא הוכר כנכה על ידי ביטוח לאומי. בנוסף, לרוע מזלו, לפני שבעה חודשים נפל עמר מגובה רב ושבר שש צלעות.

"אני גר היום בים, ישן על ספסלים ברחבי הטיילת וזה המצב הנוכחי שלי למרות שכולם מנסים לעזור לי", הוא מספר, "יש לי שלושה נכדים, אין לי איפה ללכת איתם. אמא שלי פוחדת ממני בגלל כל הצרות שעשיתי לה בעבר. אני לבד ובודד, אין לי אף אחד בחיים".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את vאפליקציה לאנדרואיד

הורידו את vאפליקציה לאייפון

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה בת ים

עקבו אחרי דף הפייסבוק של השקמה בת ים

לדבריו, "הקצבה לא מספיקה לי לכלום. איך אפשר לשכור דירה מכסף של ביטוח לאומי? ניסיתי לעבוד בכמה עבודות שונות, אך אני לא יודע לקרוא ולכתוב משום שלא למדתי, גם בגלל הנכות שלי. גרתי ברחוב במשך יותר מעשר שנים, עברתי הרבה הבטחות בעיר של פוליטיקאים שהבטיחו שיעזרו לי, אך אף אחד לא קיים את הבטחתו".

מי שנחלץ לעזרתו הוא מחזיק תיק רווחה בעיריית בת ים, איציק דריקס, שהבטיח לעמר שיעזור לו בכל צרכיו. "הוא הביא אותי למשרד וראיתי סוף סוף שיש לי אוזן קשבת אצל מישהו", מספר עמר, "הוא אמר לי שיעזור לי בתנאי שאני לא מתלונן על כלום. הבטחתי לו. הפקידה שלו עזרה לי בכל. פתחתי תיק לזכאות לשכר דירה, הוכחתי שאין לי שום דירה על שמי ועכשיו אני באחריותו של דריקס".

עמר מתחנן: "מה אני רוצה בסך הכל – דירת חדר עד שאמות. פניתי למשרד השיכון ואמרו לי שהסיכוי שיתנו לי דירה הוא לא גבוה בשל התנאים שלי. איציק דריקס לא מוותר, הוא עוזר לי המון. הוא מביא לי אוכל ובגדים, אף אחד מלבדו לא עוזר לי, אין לי עם מי לדבר. אני מתחנן, תנו לי להיכנס לדיור ציבורי, לא אכפת לי איפה. אני מחפש קורת גג על מנת להזדקן בכבוד".