המועמד מטעם הליכוד צביקה ברוט עלה אמש לסיבוב השני לראשות עיריית בת ים בצוותא עם ראש העיר המכהן יוסי בכר, כשהוא משאיר מאחור יריבים עם קילומטרז' רב יותר בפוליטיקה המקומית בעיר, כמו אלי יריב, אורי בוסקילה ועוד. צביקה ברוט, בן 38 הוא עיתונאי ויועץ תקשורת. הוא גדל בבת ים ונחשב לדור שלישי בעיר. סבו וסבתו הגיעו לבת ים בסוף שנות ה-40 של המאה הקודמת והיו מבוני העיר ואביו עבד 40 שנה בעיריית בת ים ושימש מנהל אגף החינוך אשר בזמנו הוביל את העיר לזכיה בפרס החינוך הארצי.
ברוט הוא בוגר בני עקיבא וישיבת אדר"ת בבת ים, ובמהלך משירותו הצבאי התקבל לשרת בגלי צה"ל. לאחר שירותו הצבאי שימש ברוט ככתב לענייני משפט, בהמשך ככתב צבאי, ואז ככתב בשטחים. במקביל שימש ברוט כעורך ומגיש חדשות.
בשנת 2003 עבר ברוט ל"ידיעות אחרונות" ככתב העיתון בכנסת. בשנת 2005 נבחר להיות הכתב הפרלמנטרי של העיתון, ומילא תפקיד זה עד לפני כשנתיים.
מאז שנת 2016, בה הפסיק את עבודתו ב"ידיעות אחרונות" שימש ברוט כיועץ אסטרטגי בקמפיינים בארץ ובעולם. בשנת 2008 נבחר ברוט על ידי המגזין הבינלאומי פורבס כאחד מהצעירים המשפיעים בישראל עד גיל 40, כשהוא משמר קשרי חברות אמיצים עם רבים מחברי מועצת העיר בבת ים, הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה.
ברוט שימש כמנהל הקמפיין הישראלי של המפלגה הרפובליקנית ושל דונלד טראמפ בקרב בעלי זכות הבחירה בארצות הברית המתגוררים בישראל.
בפברואר 2018, הכריז ברוט כי הוא מתכוון להתמודד לראשות עיריית בת ים מטעם "הליכוד", וכאמור זכה אמש ב-30% מקולות הבוחרים בעיר, כשבכר זוכה ב-35% ואף אחד מהם לא עובר את 40% המבוקשים. עוד הצליחה רשימת הליכוד בעיר לזכות ב-5 מנדטים, לעומת 2 מנדטים בלבד בשנת 2013.
עוד באותו עניין:
ראש העיר שהולך לסיבוב שני: מי אתה יוסי בכר?
רוצים להישאר מעודכנים?
צביקה ברוט ושר התחבורה ישראל כץ (צילום: יוסף נעים)
גלית
התומכים שעבדו לטובת הליכוד התנהגו בצורה שאינה מכבדת עד כדי כך שנכנסו לקלפיות מבלי להציג תעודת מנוי של משקיף לצערי עקבתי אחרי משפחה שעבדה לטובת הליכוד ובעוח שכנעו אנשים להצביע ומדובר בזה שנתנו להבוחרים מעטפות שלהם ובתוכם פתקיות שיכניסו ישר לתיבה , מדובר במעטפות לא חתומות
כמו כן נכנסו לחדר הקלפיות והציהו עצמם המשקיפים והפכו פתקיות הכוורת עד כדי שעובדים שבאחד הקלפיות התווכחו עם המזכיר שאינו ראשי להתכנס כל חמש דקות שיגיע כל שעה לדבריו אני לא שואל אף אחד
בסיום נכנסו כל בני משפחתו כל אחד לקלפיות אחר החליטו שיספקו יחד איתם
עובדת הקלפי בקשה ממנו לעזוב את המקום ישנם אנשים שיספקו ואין צורך בו וזה התנהג בצורה אלימה
כלפי העובדת הקלפי הזמינה משטרה שביקש ממנו לעזוב את המקום תגובתו "העובדת תלך מפה ואני אסגור את הדלת ואספור לא מעניין אותי"
לא שיכנע את השוטר ועמד ליד הדלת להבטיח לא יתערב בספירה כעבור כרבע שעה השמיע בטלפון שלו מוזיקה
מזרחית בקול רם כדי להפריע המזכיר ביקש להנמיך ממניך חשוב מגביר " והיום הלך
במהלך היום נכנס לקפי וצילם את הדפים כולל את העובדים ואלה בקשו לא לצלם התנהג בצורה משפילה
גם אימו שיתפה פעולה יחד איתו אז עם כל הכבוד לצביקה ברוט היה צריך להדריך את העובדים שהתנהגו בצורה מכובדת יותר
אני מוסיפה בהיותי מחוץ לקלפי אותו עובד התנהג לתומכים מכל מפלגה שהיתה בחוץ עד כדי אלימות את השפילו וביקש ממנו לעזוב את המקום בהיותי במקום אימו אמרה לי קחי את הפקעות האלה והנה מעטפה מוכנה רק שימי אותה בתיבה אמרתי לה שאנני גרה בבת ים "את משקרת מה את עושה פה אם את לא גרה פה " בכל אופן כן עבדתי בבחירות בתפקיד מסויים ולא צריך להגיע למלחמה
קרן
בדרך כלל אינני מפרסמת בפייסבוק אך הפעם הייתי חייבת.
ביום שלישי האחרון, יום הבחירות לרשויות המקומיות סבי וסבתי היקרים בני ה80 פלוס הלכו לממש את זכות ההצבעה שלהם בעיר בת ים, עיר בה הם חיים מעל ל50 שנה אך לצערי, הקלפי שהוגדר להם להגיע אליו אינו היה נגיש לנכים וגם לא לאנשים מבוגרים. קלפי בקומה השניה.
סבי וסבתי, שכבר הגיעו אל הקלפי עמדו אובדי עצות מול גרם מדרגות כאשר סבי על כיסא גלגלים וסבתי מתקשה ללכת. האכזבה הייתה גדולה. יתרה מכך, פעילים אשר היו מחוץ לקלפי התעלמו לגמרי ממצוקתם והמשיכו את פעילותם כרגיל.
כמו סבי וסבתי, גם חבריהם נתקלו באותה בעיה בעיר.
אני שואלת אתכם אזרחים יקרים, ראשי עיריות נוכחיים, מתמודדים ופעילים, מדוע לא להנגיש את הקלפיות לאנשים בעלי נכות כזו או אחרת? מדוע הם צריכים לקבל תשובה כמו- "אתם צריכים להתקשר ולבקש שיחליפו לכם לקלפי נגיש"? ניתן מראש למקם את כל הקלפיות בקומות קרקע ולאפשר להם ולאחרים לממש את זכותם כמו כל אזרח אחר במדינה הזאת.
ב13.11 מתקיים סבב שני של בחירות בבת ים וזוהי ההזדמנות לתקן ולכן בקשתי אליכם-
הנגישו את כל הקלפיות ללא יוצא מן הכלל עבור כל תושבי העיר וזאת ללא צורך בבקשה מיוחדת עבור קלפי מונגש.
תנו לסבי וסבתי, לחבריהם ולאנשים נוספים שהקימו את המדינה ותרמו לה כל כך הרבה שנים או לאנשים שונים בעלי נכות כזו או אחרת, לקחת חלק ולממש את זכותם הבסיסית ביותר, הזכות לבחור.