בגיל 74, רפי לאור מבת ים מצא את עצמו אמן יוצר שמעלה תערוכה ראשונה שמבוססת כולה על יצירותיו. אם היו שואלים אותו שנים אחורה הוא לא היה מאמין, אבל החיים, והאתגרים שהם מציבים, מובילים אותנו למקומות שלא חלמנו שנהיה בהם.
כך קרה גם ללאור, שהסרטן האלים שאובחן בגופו גרם לו לשנות כיוון. בראיון מרגש הוא סיפר על הדרך שעבר לעבר שלמות פיזית ונפשית, ויש לו גם כמה עצות חמות למי שחולה במחלה קשה וכבר בטוח שנגמרו לו החיים. במקרה של לאור, הם רק התחילו.
לאור, גמלאי של התעשייה האווירית, היה רוב חייו טכנאי אלקטרוניקה והתמחה בתיקון מכשירי חשמל ואלקטרוניקה עדינים. מדי ערב הוא היה יוצא להליכות בטיילת בעיר, ובזמן אחת ההליכות הרגילות הרגיש עייפות רבה ולחץ בחזה. לאור התיישב בצד הדרך למנוחה של שעה, עד שהרגיש שכוחותיו חוזרים אליו, ולאחר מכן חזר לביתו.
בהמשך הופנה לבדיקות שהובילו לניתוח לב פתוח ולהחלפת ארבעה עורקים, שלאחריהם נדרשו מנוחה וטיפולים נוספים. את מחלת הסרטן הוא גילה כפצע תמים בכף הרגל, פצע קטנטן שלא נרפא למרות משחות למיניהן. לאחר שהתחיל דימום במקום הלך לאור לרופא ששלח אותו לבדיקות רבות שבהן ביופסיה, ואז נחתה עליו הבשורה כאשר הרופא הודיע לו: "יש לך סרטן אלים".
רוצים להישאר מעודכנים?
יצירותיו של רפי לאור
"הרגשתי שהעולם שלי חרב עלי", הוא מספר, "לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. פתאום כל מה ששמעת עליו באוזניים רחוקות הגיע אלי ומצאתי את עצמי חסר אונים".
השלב הבא היה מורכב יותר וכלל שני ניתוחים כולל כריתה חלקית של כף הרגל. כך מצא את עצמו לאור, אדם עצמאי לחלוטין עד אז, יושב בבית כחצי שנה עם יכולות מוגבלות ועם מצב פיזי ונפשי ירוד. אשתו וילדיו חשו את סבלו, למרות שמיעט להתלונן על הקשיים והכאבים ובחר לשמור על אופטימיות.
"מדובר בתקופה הכי קשה בחיים שלי", הוא מספר, "אבל ידעתי שאני חייב להיות חזק בשביל כולם ובעיקר בשביל עצמי. אתה מוצא את עצמך מתקשה לעשות את הפעילות הכי פשוטה ונזקק לעזרה של אחרים. זה מצב שאני לא מאחל לאף אחד".
כמוצא אחרון וכדי לעזור לו להסתגל למצב, חיפשו בני משפחתו של לאור תעסוקה עבורו והתחילו לחשוב על משהו שיתאים לאופיו ולכישוריו. בסופו של דבר הם הגיעו להחלטה שגילוף בעץ זאת הבחירה הטובה ביותר, משום שגם תחום זה מצריך עבודת ידיים עדינה. לאחר ביקורים בסדנאות שונות לגילוף נבחרה הסדנה של יהויכין אנס ז"ל, שקיבל את לאור בזרועות פתוחות והשיב לו את הביטחון העצמי ואת חדוות היצירה.
מהר מאוד התגלה רפי לאור כבעל כישרון לא מבוטל בתחום. "לאחר כמה שבועות יהויכין אמר לי שהעבודות שלי יפות ומעניינות ושאני אוכל להגיע לסדנה לשעות נוספות ללא תשלום", מספר לאור, "הייתי בעננים מזה".
לאחר פטירתו של אנס התחיל רפי לעבוד לבד במחסן קטן שבביתו. העבודה בקבוצה שבה התנסה בסדנה העניקה לו ניסיון בגילוף בסוגי עץ שונים, בטכניקות שונות ובסגנונות שונים, והוא הרגיש שכעת הוא מסוגל לפרוש כנפיים ולעסוק בגילוף בעץ באופן עצמאי.
איך אתה משיג את העצים?
"ובכן, את תחביב ההליכה לא זנחתי ואפילו תגברתי, ובמהלך ההליכות מצאתי המון עצים שנכרתו על ידי העירייה או גזם שנזרק מחצרות, אספתי אותם למחסן, הנחתי להם להתייבש כשנה ואפילו יותר וכך יצרתי לי מין מחסן שבו כל מיני סוגי גזעים בצבעים שונים ובמרקמים שונים של עץ".
ואיך אתה בוחר מה לגלף? מהם מקורות ההשראה שלך?
"את הבחירה מה לגלף ואיך לגלף אני בוחר בהתאם לצבעו של העץ ולמרקם וזורם איתו. יש הרבה מקרים שבהם העץ עצמו מוביל אותי, ותוך כדי עבודה אני בוחר מה לגלף ואיזו דמות תיוצר, וברור לי שיהיו שינויים ביצירה".
התחום החדש הוא בשביל לאור הצלה, לא פחות. "עבודת הגילוף השכיחה ממני את כל הסבל הנפשי והפיזי שהייתי שרוי בו", הוא מתוודה, "הקו המנחה היה לא ליצור עבודות עצובות, ולכן כל העבודות שלי הן עם חיוך קטן או צחוק גדול על פניהן. אתה לוקח גזע ללא צורה, ולאט-לאט אתה רואה שאתה נותן לדמות צורה וחיים ולפתע הדמות מחייכת אליך, כאילו אומרת – החזרת לי את חיי".
בימים אלה מציג לאור תערוכה שמורכבת כולה מיצירותיו שניתן לצפות בה במרכז עזריאלי בחולון עד 26 באוגוסט. "לכל הקוראים שעוברים מחלות קשות אני מציע להעסיק את עצמם בכל סוג של יצירה ואמנות", אומר לאור, "כי העיסוק ביצירה טומן בחובו כוחות ריפוי ואמונה להתגבר על הקשיים ולהצמיח חיים מלאי משמעות ובריאות טובה".
התערוכה של לאור נמצאת במרכז עזריאלי חולון עד סוף אוגוסט.
רוצים לקבל את כל הדיווחים וכל החדשות בזמן אמת?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה בת ים כאן והיו הראשונים לדעת.
