בעונה החמישית של התוכנית "כוכב נולד", אי שם בשנת 2007, דניאל בן חיים סומן כאחת ההבטחות הגדולות של העונה, עד ההדחה ברבע הגמר. בן חיים ביצע את "בין האצבעות" שכתבה מירית שם אור ושהלחין צביקה פיק, במקור בביצוע רותי נבון, ולמרות שפיק קבע שהוא "זמר גדול", שאר השופטים חשבו שהביצוע שלו לשיר היה חסר חיים. בסופו של דבר הקהל – זה שכל כך אהב אותו – הכריע, וסימן לבן חיים את הדרך החוצה מהתוכנית.
אבל כידוע, החיים לא מתחילים ומסתיימים בתוכניות ריאליטי. בראיון ל"השקמה בת ים", בן חיים, שכבר הגיע לגיל 31, מסרב לקבל את הקביעה שהוא הבטחה שלא מומשה ומספר על עשייה ענפה, על החיים שאחרי החזרה בשאלה ועל התוכניות לעתיד.
עד ההדחה, בן חיים זכה לאהבה עצומה מהקהל שחיבק את הצעיר, אז בן 20 וקצת. אחרי התוכנית ניסה דניאל לתרגם את אהבת הקהל להצלחה על הבמות וברדיו, אבל התקשה להגיע לאותה רמה של הכרה כמו שזכה לה ב"כוכב נולד".
היית ההבטחה הגדולה של "כוכב נולד" שנראה שלא באמת מומשה. מהן הסיבות לדעתך?
"קודם כל, להיות הבטחה גדולה מ'כוכב נולד' זאת מחמאה גדולה. אני חושב שאני עד היום מממש חלק מההבטחה עם שירים וקאברים שצוברים מיליוני צפיות ברשת והשמעות ברדיו ובמדיה. כיום אני מופיע כמעט בכל יום באירועים שונים ברחבי הארץ ובעולם ועוסק ומתפרנס רק ממוזיקה. כמו שאני רואה את זה, העתיד עוד לפני".
יש לך חרטות?
"לשנות את העבר אני כבר לא יכול, אבל עם הידע והניסיון שיש לי היום הייתי לוקח את המושכות יותר לידיים שלי והולך לפי הדרך שאני מרגיש ומאמין בה".
כשאתה רואה את ההצלחה של אמנים צעירים כמו איתי לוי, למשל – מה זה עושה לך?
"זה עושה לי טוב לראות אנשים צעירים ומוכשרים מצליחים. יש לכולם מקום במוזיקה ואיתי הוא זמר שאני מאוד אוהב ומעריך ואני מאוד שמח בהצלחה שלו".
היית חוזר ל"כוכב נולד"?
"זאת הדרך היחידה שאפשר דרכה להגיע לאירוויזיון, אז יכול להיות שכן. אני לא פוסל את האפשרות הזאת".
רוצים להישאר מעודכנים?
נדמה שהשנה מתחיל בן חיים לשוב לתודעה הציבורית, בין השאר בזכות "תבואי לשבת", סינגל שכבר זכה ליותר מ-400 אלף צפיות ביוטיוב ולהשמעות ברדיו. לסינגל נוסף שהוא משחרר בימים אלה, "אין אהבה כזאת", הוא מאחל שימשיך את אותה ההצלחה. על הפרק: אלבום אולפן שני, ותקווה שאולי הפעם זה יקרה לו.
בן חיים בוחר את השירים שלו בקפידה, כאלה שהטקסט שלהם מקבל מקום של כבוד. "רוב השירים שאני שר הם שירים שאני מתחבר אליהם, שירים שיש לי איתם קליק כבר בשמיעת הסקיצה", הוא מספר, "המילים הם מרכיב השיר וזה חלק שמאוד חשוב לי שאני שם עליו דגש. קשה לי לשיר שירים שאין לי חיבור ממשי אליהם או שהמילים פחות מדברות אלי. אני רואה מה קורה היום בתעשייה ואני לא שם".
היית חתום אצל אבי גואטה וזה לא עבד. למה?
"בשנתיים הראשונות זה מאוד עבד. האלבום 'מתפרפר' והשירים מתוכו מאוד הצליחו, אבל הייתי צעיר וחסר ניסיון ולא הבנתי איך להמשיך משם. לאורך הזמן הבנתי שצורת החשיבה והדעות שלנו שונות לגבי קריירה מוזיקלית והקצב שהדברים אמורים להתנהל, ודרכינו נפרדו בצורה טובה ובפרגון הדדי. עד היום אנחנו חברים טובים".
מה מבחינתך היה השיא בקריירה שלך?
"השיא עוד לא הגיע, ואם הוא היה כבר מגיע היה לי משעמם ולא היה לי לאן לשאוף. מה שכן, היו נקודות מרגשות – כשהופעתי לפני שרית חדד בקיסריה, למשל, וכולם שרו איתי את השירים שלי בגיל כל כך צעיר, וגם ההופעות שלי בחו"ל כמו בניו יורק, בפריז ובברצלונה. זה לא משהו שהוא מובן מאליו".
היית דתי וחזרת בשאלה – מה הסיבה?
"הייתי חרדי עד גיל 15 בישיבה אשכנזית, ושם לא היה לי טוב. אחר כך עברתי לישיבה תיכונית ומשם לאילת כדי לשיר ולהגשים את עצמי. שם חזרתי בשאלה. לפני 'כוכב נולד' חזרתי לשמור מסורת והחזרתי את הכיפה, ולפני שש שנים החלטתי להוריד את הכיפה ולהישאר מסורתי".
איך קיבלו את זה בבית?
"המשפחה הבינה וקיבלה את זה. הם מכבדים את ההחלטות שלי כמו שאני מכבד את המקום שבו גדלתי".
