על רקע הקיפאון המתמשך במשא ומתן לשחרור החטופים, התקיימו אמש (מוצ"ש) שתי עצרות גדולות, בתל אביב ובירושלים, בהשתתפות עשרות אלפי אנשים שקראו לשחרורם המיידי של 48 החטופים הנמצאים בשבי החמאס.
מטה משפחות החטופים הודיע אמש: "משפחות החטופים והחטופה קוראות לעם ישראל לקחת חלק במפגני התמיכה השונים ולזעוק יחד: עם ישראל מתייצב ומציל את החטופים והחטופה. הכתובת על הקיר. לא יהיה זמן אחר להציל את אחינו ואחותנו שנמקים במנהרות כבר 715 ימים. לא ניתן להקריב את החטופים והחיילים. ביחד נציל את ישראל".

יותם כהן בעצרת, צילום ליאור רוטשטיין
יותם כהן, אחיו של נמרוד, חייל החטוף בשבי החמאס, אמר בעצרת בכיכר החטופים בתל אביב: "השבוע נתניהו החליט שהוא גוזר מוות שוב, ההסכם טורפד בצורה הכי אגרסיבית שיש, היחסים עם המתווכות התערערו וחייהם של 20 חטופים וגורלם של 28 נגזר, אבל לא רק שלהם, גם של החיילים שנהרגו מאז ההחלטה על גרירת המלחמה, ושל החיילים שעוד חלילה ייהרגו ועדיין לא יודעים את זה. יום יבוא והאחראים למחדל ישלמו, אבל כרגע הכי חשוב להציל את האחים שלנו שעוד נמצאים שם ואפשר להציל אותם, להוציא בחיים את מי שאפשר. להחזיר את אח שלי הביתה לאמא ואבא, להוציא אבות לילדים שלהם. נמרוד יכל להיות בבית לפני שנתיים, ולפני שנה וחצי ולפני שנה וחצי שנה ולפני חודש ואתמול. וגם מחר הוא יכול להיות, מהסיבה הפשוטה שברגע שישראל תחליט שהיא רוצה עסקה, תהיה עסקה. אסור לוותר ואסור לעצור עד שנגרום לממשלה לעשות עסקה, להחזיר את החטופים ולסיים את המלחמה".

עינבג צנגאוקר בעצרת בירושלים צילום דנה רעני
אלון נמרודי, אביו של תמיר, חייל החטוף בשבי החמאס, אמר: "ביבי נתניהו, הגיע הזמן שתגדל לב, שיהיה לך ערך לחיי אדם, תחזיר את כל החטופים בעסקה עכשיו. תקנה את עולמך, שלטונך יובטח וישמר. הנה, אנו רגע לפני חגי תשרי, ראש השנה, יום כיפור, סוכות. חגים שתמיר שלי כל כך אוהב ומחובר אליהם, מחובר למשפחתיות. עוד חגים שלא אוכל לחגוג, לא לציין, לא יכול לשבת מסביב לשולחן החג עם המשפחה בלי לדעת מה קורה עם הבן שלי, איפה הוא.
אתה יודע איפה הבנים שלך. אנחנו לא. כל כיפור, תמיר היה מגיע אלי, היינו מעבירים יחד את החג, מדברים, אב ובן. ועכשיו אני בריק, ואקום, חושך. ביבי, בפתחה של השנה החדשה, שנה יהודית חדשה, תראה לנו מהם ערכים יהודיים, תחזיר לנו את הבנים והבת הביתה, לא בלחימה מסוכנת וחסרת תכלית אלא בעסקה כוללת, מיידית. אחר כך נטפל בכל השאר, עשינו זאת בעבר, נעשה זאת בעתיד".
"זעקתי השבוע ברחוב עזה להסכם כולל וסיום המלחמה, ונתניהו סוגר את חלונו"
עינב צנגאוקר, אמו של מתן, החטוף בשבי החמאס, אמרה בעצרת שנערכה בכיכר פריז בירושלים: "מתן שלי שוכב במעמקי המנהרה חסר אונים עם ניוון שרירים, הוא זועק הצילו! גם אני זעקתי השבוע ברחוב עזה להסכם כולל וסיום המלחמה, ונתניהו סוגר את חלונו. אין מקום מספיק חם בגיהנום למנהיג שאוטם את ליבו לאזרחים שזועקים ובוכים לעזרה. הוא לא ראוי לעם הזה. אתם הציבור המדהים, שקמתם להציל את המדינה ב-7.10, בעזרתכם אנחנו נביא הסכם כולל, נחזיר את כולם הביתה, את החטופים, את החיילים ונסיים את המלחמה. אתם התקווה. מלחמות מסתיימות בלחץ ציבורי, כשעם שלם קם ונאבק על החיים. תמשיכו לבוא ולחזק אותנו במאהל ברחוב עזה".

יאיר הורן בעצרת ירושלים צילום דנה רעני
יאיר הורן, ששוחרר משבי החמאס ואחיו איתן עדיין שבוי, אמר בעצרת בירושלים: "הייתי בשבי החמאס 498 ימים וזה כבר הפך למשפט אוטומטי שאני אומר כשאני מתחיל לדבר וזה מפחיד אותי – כי זה הפך לאוטומטי, הייתי 498 ימים בשבי חמאס. כשאני הולך ברחוב אני רואה פרצופים, גם של חטופים, גם של אנשים שנרצחו אצלנו בניר עוז. לא יודע איך קוראים לתסמין הזה. אני פשוט הולך ברחוב וחושב שאני מזהה את אביב אצילי, או את אלעד קציר או את חיים. אני אספר לכם איך זה הולך שם למטה במנהרות. אתה מתחיל לשמוע הפצצות, שומע בומים וזה יותר ויותר חזק, עד שהם מקבלים טלפון ואז אתה שומע שאתה צריך לרוץ. רצים בתוך המנהרות ואתה צריך לסמוך על אותו מחבל שחטף אותך מהבית שלך. ואתה רץ ממקום למקום, ממקום למקום. היינו פעם אחת בסוג של מרתף, כמות מכובדת של חטופים שם. התחלנו לשמוע את ההפצצות שם, ופתאום היה בום ממש חזק, מטר מאיפה שהיינו".
יאיר המשיך: "החיילים עושים את העבודה שלהם, ואני מכבד ואוהב אותם וכולנו בני אדם, אני מבין שהם רוצים לשמור עלינו, אבל מילימטר ימינה או שמאלה זה היה אומר ששמונה או עשרה חטופים כבר לא היו כאן. כשאתה רץ במנהרות אתה צריך להתחמק גם מהגזים הרעילים שיש בפצצות. אני שרדתי את זה ושוחררתי בעסקה – כנראה שעסקה זו הדרך הנכונה והיחידה להחזיר את כל החטופים. אני מקווה מאוד כמו שלי זה קורה שאני רואה את החטופים ברחוב, או חברים שלי שנרצחו, כמו שאני רואה אותם, אני מקווה שמקבלי ההחלטות – דרמר, נתניהו ומי שלא יהיה – מקווה מאוד שגם הם שיוצאים לרחוב שהם ייראו פרצופים של חטופים ושל נרצחים. כי הסבל הוא לא רק שלנו, של המשפחות, כל המדינה בסבל. אני רוצה את החיילים בבית שלהם, את המילואימניקים בבית שלהם מוציאים את הילדים שלהם מהגן. ובעיקר – את החטופים, חללים לקבורה ואלה החיים, שאני מקווה שעדיין חיים, איתנו בחזרה".





תגובות