רבים ליוו למנוחות את איתן לוי ז"ל, שנרצח ב-7.10 בעיקול מפלסים על ידי מחבלי חמאס, גופתו נחטפה לעזה והושבה השבוע. איתן ז"ל הובא למנוחות בבית העלמין בחולון.
בנו, שחר, ספד לו:
"אבא שלי, אהוב שלי, מאיפה בכלל להתחיל.
דבר ראשון, אני רוצה להתנצל — אם פגעתי בך, אם נפגעת ממני בדרך כזו או אחרת. אני רוצה שתדע, שאם יום אחד, בעזרת השם, אתחתן ואביא ילדים — הבן שלי יקרא על שמך. כי אתה, אבא, פשוט ראוי לזה.
"אחרי שנתיים של חוסר ודאות, שנתיים שבהן הלב היה תלוי בין תקווה לפחד — סוף סוף החזירו את גופתך מידי החמאס. שנתיים של המתנה כואבת, של לילות בלי שינה, של חיים שנעצרו — והיום אני עומד כאן, מנסה להבין איך ממשיכים באמת.
אבא, למדתי מה זה לחיות בלי אבא. מה זה לקום כל יום ולהיות הגבר של הבית. לשמור על אמא, על סאני, על חן — שכולן שבורות ומתפרקות כל יום, כי אתה חסר להן. ריף וריבר שנהיו גברברים קטנים בעצמם ורק מחפשים את הדמות שלך כל היום. ואני… אני מפורק בעצמי. כאילו ירו לי ישר בלב.
"אני יודע כמה שמחת כשהכרתי את בת הזוג שלי, וכמה דיברת על זה שאתה רק מחכה לראות אותי מתחתן. אז אבא, במרץ הקרוב אני עומד להתחתן עם בחירת ליבי — והחלום שלך סוף סוף מתגשם. וגם אם לא תלווה אותי פיזית בחופה, אני יודע שתהיה שם איתי — בלב, בנפש, ובכל נשימה שלי. אני ארגיש אותך שם, צופה בי בגאווה, מחייך את החיוך שלך, מלווה אותי בצעד הכי משמעותי בחיים שלי.
הלוויית איתן לוי ז"ל, קרדיט: עומר שוסהיים
"אבא, קשה לי. אני לא רוצה כלום — רק שתחזור, שתחבק אותי פעם אחת, כמו פעם. אני כל הזמן מסתכל על התמונות שלנו, נזכר איך היית חוזר מחו”ל עם צעצועים, איך תמיד רצית לשמח אותי, איך רצית שנהיה מאושרים . אפילו את הכלבה שהבאת לי, כדי לשמח אותי בכל דרך אפשרית כי אף פעם לא יכולת לסרב לי לכלום – היא נותרה כזיכרון חי ללב הטוב שלך ולנתינה האין סופית, לה זכיתי בחייך ועל זה אני אודה עד יומי האחרון. כן, היו בינינו רגעים קשים, ריבים של אבא ובן — אבל אני יודע שתסלח לי כי טעיתי לא פעם, וחשוב לי שתדע אי שם למעלה עם המלאכים שאני סולח לך, בלב שבור אבל שלם. ואם זה היה יכול להחזיר אותך לעוד דקה אחת — אפילו לדקה של חיבוק פרידה — הייתי נותן את הכל. אבא שלי, החיים החדשים שלי הם חיים לצד האבל, לצד האובדן. אני לומד לאהוב, לצחוק, לעבוד, אבל תמיד עם חור בלב — המקום שלך.
אני אוהב אותך, אבא.
תמיד אוהב.
ותמיד תחיה בתוכי.
ההספד המלא של שיר דוד, ארוסתו של שחר, לאיתן לוי ז"ל:
"איתן שלנו.
קשה למצוא את המילים היום.
כל כך הרבה זמן חיכינו לרגע שבו תחזור הביתה,
ורק עכשיו, כשזה קורה, מבינים באמת את גודל האובדן.
לא ככה דמיינו את החזרה שלך.
לא ככה רצינו להיפגש שוב.
"מאז שנלקחת – הכול נעצר.
אין יום שלא חשבנו עליך, שלא קיווינו לאיזו ידיעה, לאיזה סימן קטן ממך.
והיום, כשאתה סוף סוף חוזר אלינו, הכאב רק מתחדד.
כי עכשיו זה באמת אמיתי. עכשיו צריך לומר שלום.
"אתה היית ותמיד תהיה הלב של המשפחה. איש של אהבה, של נתינה, של חיוך גדול שיכול להמיס כל אחד. תמיד דאגת שכולם יהיו בסדר, תמיד ידעת איך להפוך רגע רגיל למשהו שמח. וככה בדיוק נזכור אותך – עם הצחוק, עם החיבוק, עם האור שהבאת לכל מקום. אנחנו מבטיחים לך, איתן, שנעשה הכול כדי לשמור את הזיכרון שלך חי. שנדבר עליך, שנצחק על הסיפורים שלך, שנמשיך לאהוב אותך כמו שתמיד אהבנו. איתן, נלקחת מאיתנו בערב שמחת תורה וחזרת אלינו בערב שמחת תורה. אחרי כל הדרך הקשה הזו – סוף סוף אתה בבית. ועכשיו אתה יכול לנוח מנוחת עולמים מוקף באהבה אינסופית, נזכור אותך תמיד. המאבק שלנו ימשך עד החזרת החטוף האחרון".
תגובות