אבי ארדות ז"ל, תושב בת ים, חובש בכיר במד"א במשך שנים רבות, הלך השבוע לעולמו בגיל 66 לאחר מאבק ממושך במחלה קשה.
לאחרונה, חלה ארדות במחלה קשה, עימה נאבק מספר חודשים. בשבוע שעבר כשחלה הידרדרות במצבו והוא מרותק למיטתו, ביקש את משאלותיו האחרונות, לעלות לקבר בנו רועי ז"ל בבית העלמין הצבאי בחולון ולפגוש את חבריו בתחנת מד"א בתל אביב. חבריו, הפרמדיק רונן כהן והחובש הבכיר מיכאל לוי, הגשימו את משאלותיו בעזרת אמבולנס המשאלות של מד"א.
ארדות נפטר בבית החולים וולפסון, מותיר אחריו את אשתו חנה, אמו ואחותו. הוא הובא למנוחות בחלקת ההורים השכולים בבית העלמין בחולון ורבים ליוו אותו בדרכו האחרונה, בהם בני המשפחה וחברים. את מסע הלוויה הובילו אמבולנס ואופנועי מד"א.
אבי ארדות ז"ל. האבא של מד"א
בשנת 2006 שכלו אבי ז"ל ואשתו חנה את בנם היחיד סמ"ר רועי ארדות ז"ל בתאונת אופנוע, בעת שהיה בחופשה מהצבא. הבן, בן 21 במותו, התנדב במד"א כנער ולאחר מכן כבוגר. מאז ששכל האב את בנו, הוא הקדיש את חייו והחליט להנציח אותו בדרך של הצלת חיים. בשיתוף צה"ל ומד"א, החל במסורת שנתית של ימי עיון ורענון בעזרה ראשונה לחובשי חטיבת כפיר בצה"ל בה שירת בנו רועי. בכל שנה הגיעו חיילי היחידה לתחנת מד"א בתל אביב, למדו עזרה ראשונה ותרגלו פעולות החייאה. מסורת זו נמשכת למעלה מעשר שנים. בנוסף, דאג ארדות להנציח את בנו על שני אמבולנסים שנתרמו למד"א באמצעות אגודת הידידים הבריטית.
ארדות ז"ל החל את דרכו במד"א בשנת 1994 כחובש רפואת חירום ונהג אמבולנס מתנדב במרחב איילון ושנתיים לאחר מכן שולב כעובד מן המניין. בשנת 2000 עבר לעבוד במרחב דן ובשנת 2007 הוסמך כחובש בכיר ושימש כחובש בכיר בניידות לטיפול נמרץ של מד"א.
רוצים להישאר מעודכנים?
חברו הטוב, החובש הבכיר מיכאל לוי, סיפר: "אבי היה דמות אבהית עבור כולנו בתחנה, הוא דאג לכולם. אני זוכר שאפילו בימים שלא היה במשמרת, היה מגיע לתחנה כדי לבשל לנו שקשוקה ודגים. לאחר פטירת בנו היחיד רועי ז"ל, מד"א הפכה להיות המשפחה שלו. ריגש אותי לראות כיצד מדי שנה ולמרות הקושי הגדול, ארגן הדרכה לחיילי כפיר ודרך הפרויקט שמר על זכרו של בנו. מדי שנה, הגיעו מתנדבים ועובדים לאזכרת בנו, ממנהל המרחב ועד אחרון העובדים. בתקופת המחלה ליוויתי את אבי והייתי איתו ועם אשתו בקשר יומיומי. אבי חסר לי מאוד, ולעולם לא אשכח אותו".
רונן כהן, פרמדיק בתחנת תל אביב, סיפר על אבי: "הכרתי את אבי לראשונה כשעבד במרחב איילון ואני הייתי מדריך. בשנת 2000 כאשר אבי עבר לתחנת תל אביב, הכרתי אותו טוב יותר כחבר לעבודה. הוא תמיד היה חברמן וכולם ידעו שהוא האחראי על החלק הקולינרי בתחנה. אבי התבשר על מות בנו כאשר היינו יחד במשמרת. אני זוכר שישבנו בתחנה ובכינו. למרות הקושי שלו, הפך להיות מעין האבא של כולנו ונתן את כל כולו לעבודה. עשיתי איתו המון משמרות באט"ן ותמיד ידעתי שכשאבי איתי בצוות, יש לי נהג אט"ן מקצוען. הילדים שלי התנדבו במד"א והוא התייחס אליהם כאילו היו ילדיו.
"כשבוע לפני פטירתו קיבלתי טלפון ממנהל המרחב שאבי מבקש שמיכאל לוי ואני ניקח אותו עם אמבולנס המשאלות כדי שיעלה לקבר בנו רועי ז"ל ומשם, שניקח אותו לתחנת מד"א בתל אביב להיפרד מחבריו. בגלל מצבו הרפואי, לא ידענו אם יישאר בו הכוח להמשיך בנסיעה עד מד"א בתל אביב. ביציאה מבית העלמין חזר על הבקשה להגיע לתחנה ולפגוש את חבריו ובדרכנו לתל אביב שלחנו הודעות לחברים שאבי בדרכו לתחנה, שיגיעו. היתה היענות מדהימה. הגיעו חברים שהיו במשמרת וחברים שהיו בבית, עובדים ומתנדבים כאחד. הפרידה היתה קשה נפשית ורגשית, ועם זאת הרגשנו שאנחנו עושים מצווה, כי זו היתה הבקשה האחרונה של אבי ז"ל. הוא יחסר לי, הוא היה איש מיוחד במינו".
מנכ"ל מד"א, אלי בין "בית מד"א, העובדים, המתנדבים והנהלת הארגון מחבקים ברגעים קשים אלה את המשפחה וכואבים את לכתו בטרם עת של חובש בכיר במד"א, אבי ארדות ז"ל, שמידותיו וערכיו ראויים היו להערכה רבה. במהלך השנים טיפל אבי בפצועים וחולים רבים שחייבים לו את חייהם. משפחת מד"א תמשיך ללוות את המשפחה האבלה ולסייע ככל הניתן. בקשר של אבי ז"ל למד"א, דרך העבודה היומיומית ושמירת זכרו של בנו רועי ז"ל, נשאר משהו ממנו בארגון, גם לאחר לכתו. יהי זכרו ברוך".
