כוכב הרשת דניס צ'רקוב, בן ה-29 מבת ים, חשב שכבר ראה הכל, עד שהסכים להשתתף בניסוי הטלוויזיוני במסגרת התוכנית "מתחילים מאפס", המשודרת בכאן 11. במשך שבועיים הוא חי חסר כל, בלי בגדים, טלפון ואפילו מברשת שיניים. איכשהו הניסוי החזיר אותו לילדות בבת ים, כילד עולה חדש, שתמומדד עם מחסור וגזענות.
צ'רקוב הוא אחד מכוכבי הרשת הבולטים בישראל, שמקדם ברשת גם בקמפיינים חברתיים ביחד עם אושיות הרשת, סמיון גרפמן ומישל טרוני, שניהם מבת ים גם כן. במקביל הוא הבעלים של בר מסעדה בבת ים, אתגר לא פשוט בתקופת הקורונה.
"אני מנהל מקום בחוף בת ים בשם 'פוקט'", הוא אומר, "המצב לא הכי טוב בתקופה הזו אבל מתגברים על הכול. למדתי בחיים שלי שלא משנה מה קורה יש שתי דרכים; לבכות או לקום ולהילחם. אני פייטר ולא נכנע לעולם".
לצד העיסוקים הרבים הוא הפך גם למתמודד ריאליטי נחשק. בינתיים, הסכים לקחת חלק בדוקו-ריאליטי "מתחילים מאפס". "זו תוכנית מסוג אחר", הוא אומר, "הייתי סקרן לעבור תהליך כזה שלא כל אחד היה מסכים לעשות, מפרקים לך את הבית, נכנסים לך למקדש האישי שלך, למקום הכי פרטי שלך. לא פשוט אבל מאתגר".
איך ויתרת על ההחיבור לרשת?
"מתכוננים לזה, אני לא באמת ויתרתי על זה. במהלך התוכנית הייתי מצלם אבל עם עזרים שהם לא שלי. זה מותר לפי הפורמט, אתה לא באמת יכול לוותר על דברים לאורך זמן".
היית אמור להיות גם בהישרדות.
"זה לא ירד מהפרק. יש מגעים לגבי העונה הבאה אבל כרגע שום דבר לא ברור" .
הוא נולד בברית המועצות לשעבר ועלה לארץ כשהיה בן ארבע. בדומה לתוכנית "להתחיל מאפס", הוא הגיע לישראל עם משפחה ומזוודה אחת של בגדים ותמונות, כשהכול מאחוריו. "אנחנו במקור ממוסקבה, סבא שלי היה טייס נוסעים והוא התבקש לעבור עם כל המשפחה לטג'קיסטאן כדי ללמד טייסים", הוא מספר, "אני נולדתי שם ואחרי כמה שנים התחילה מלחמת האזרחים ולנו היו שתי אופציות: לברוח לארצות הברית או לברוח לישראל. מכיוון שלא היה אפשר למכור שום דבר מהדברים, השארנו מאחורינו דירה ורכבים והגענו לישראל. סבא שלי מצא עבודה כמנקה ב'ידיעות אחרונות' וכל שאר המשפחה עבדו כמנקים כי זו הייתה העבודה היחידה שלא דרשה את ידיעת השפה".
איזה ילד היית?
"מכיוון שהייתי לבד בבית כל הזמן, כי כולם מסביב עבדו ואני גדלתי בתור ילד ברחוב, אני אהבתי את הילדות שלי, אהבתי את הפשטות הזו שהייתה אז. היום, כשאני רואה את אח שלי כל היום תקוע במחשב או בטלפון, אני מבין כמה כל הדור החדש גדל אחרת לגמרי. בתוכנית, אגב, מצאתי את עצמי בלי כלום, ואין לי עם מה להתעסק, פשוט הולך ברחוב ומחפש דברים שיכולים לעזור לי וזה החזיר אותי לילדות. אגב, את בית הספר היסודי שלי העברתי במסגרת דתית כי אימא שלי הייתה צריכה להתגייר. עברתי התעללות של גזענות בבית ספר ובצבא אבל הדחקתי את זה מאוד חזק, האופי שלי נבנה בזכות זה".
אתה עדיין נתקל בגזענות?
"גזענות קיימת ומורגשת. אני היום מאוד מוכר ופחות מרגיש אותה על עצמי אבל היא תמיד שם, מרימה את הראש בכל פעם מחדש".
אמילל
אני חולה על דניס צ'רקוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!