בבית החולים וולפסון מתו עד כה 21 חולי קורונה כאשר חלק מהם לא נפטרו בעקבות מחלתם אלא בעקבות טעויות ומחדלים, כך עולה ממסקנותיה של בדיקה פנימית שריכז ד"ר אריה סורוקסקי, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים, אשר חלקים מתוכה פורסמו הבוקר ב"ישראל היום" על ידי כתב הבריאות רן רזניק.
דברים דומים אומר ל"השקמה חולון" ד"ר זיו רוזמן, רופא שעומד בחזית המאבק בבית החולים וולפסון, ומספר כי בשל מחסור בכוח אדם היו מאושפזים שנפגעו.
על פי הפרסום ב"ישראל היום", מסקנותיו של ד"ר סורוקסקי הועברו אל מנכל"ית בית החולים, ד"ר ענת אנגל ואל מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, לפיהן לא נמנע כי בחורף הקרוב תתמודד מערכת הבריאות עם התפרצות כפולה של שפעת עונתית וקורונה, וכי יש להיערך לגל של חולים מונשמים. לדברי ד"ר סורוקסקי אחת הבעיות במחלקת הקורונה הייתה כי צוות לא מיומן טיפל בחולים קשים ומונשמים.
עוד עולה מהפרסום של רזניק כי בהמשך הדו"ח פירט ד"ר סורוקסקי מקרים של חולי קורונה קשים שמתו בעקבות מחדלים של האחיות שטיפלו בהם. כך, למשל, צוין כי חולה מונשם שמצבו השתפר הואכל בצורה לא מקצועית על ידי אחות, ומת כתוצאה מחנק.
בבית החולים מסרו בתגובה לפרסום ב"ישראל היום" כי בית החולים נמצא בחזית הלחימה בקורונה במשך כמה חודשים אינטנסיביים, ונותן את הטיפול הטוב והמסור ביותר לחולים, על ידי צוותים מיומנים ומקצועיים, וכי המכתב נכתב כחלק מתהליך בקרה עצמית של ד"ר סורוקסקי.
בעקבות הפרסום, ד"ר זיו רוזמן הפועל במחלקה לטיפול נמרץ בוולפסון, אומר ל"השקמה חולון" כי מדובר במצב מורכב יותר, שקיים גם בבתי חולים נוספים ברחבי הארץ. "שורש הבעיה הוא לא בחוסר מקצועיות של האחיות והצוותים הרפואיים, אלא בהיעדר כוח אדם במערכת הבריאות", אומר רוזמן, "חולי הקורונה הם אנשים שצרכים טיפול בלי הפסקה אבל האחיות יכולות להימצא בתוך המחלקה במשך שעתיים מקסימום. בפועל הן שוהות שם שלוש-ארבע שעות בכל פעם. יוצא שיש זמנים שבהם אין אחיות בתוך החדר. עשינו הפקת לקחים ויצרנו משמרות ברוטציה, אבל עדיין האחיות לא נמצאות שם כל שעות היום".
ד"ר רוזמן מוסיף ואומר כי לא פעם מתרחשות סיטואציות בהן חולי קורונה קשים עוברים אירועים שאומנם אינם קשורים למחלה, אך אי טיפול מיידי בהם עלול להוביל למוות. "יש סיטואציה שבה חולה קורונה אוכל ונחנק", הוא אומר, "רואים את כל האירוע במצלמות אבל אין אחות בפנים באותו רגע. לאחות שבאה לשם צריכה ארבע-חמש דקות כדי להתמגן. זו קטסטרופה. תמיד יהיה אפשר להגיד שהיו תקלות ואירועים שלא טופלו בזמן, אבל פתרון טוב אין. הביקורת היא מצוינת וקריטית בדברים האלה, כי הקורונה זו מחלה שלא טיפלו בה לפני כן ואם לא היו עושים ביקורת הייתי מרים גבה".
רוצים להישאר מעודכנים?
"יש שם כל הזמן סיטואציות כאלה" מסביר ד"ר רוזמן. "למשל, חולה שרוצים לגמול מההנשמה ומורידים לו את חומרי ההרדמה. הדבר הראשון שהוא עושה זה לנסות ולהוציא את צינור ההנשמה. גם אם הוא קשור יש מצב שהוא יצליח להגיע אל צינור ההנשמה. יכול להיות שאם אתה לא תגיע לשם בזמן, החולה יוציא את הצינור ואז יש שתי אפשרויות: או שהוא יחזיק מעמד או שלא, ואז אתה תצטרך להנשים אותו וזו קטסטרופה שלמה".
אז הבעיה היא שפשוט אין מספיק כוח אדם.
"נכון. אני בעצם טוען שאם היינו מתעוררים לפני שנה, שנתיים או בזמן השביתה אז היום היינו מוצאים את עצמנו עודף כוח אדם שהיה מתמודד עם המשבר הזה. המענה הוא טוב, אנחנו לא עובדים כמו חמורים בגלל זה אבל הוא לא האידאלי. הדברים האלה קורים בכל בתי החולים. אנחנו מנסים לייעל את המערכת כדי שדברים כאלה יקרו כמה שפחות. אני אומר לך בריש גלי: מקרים כאלה ימשיכו לקרות".
ד"ר רוזמן מתייחס גם לעלייה במספר הנדבקים, ומסביר: "זה לא גל ראשון, שני או שלישי. אנחנו נמצאים במפלס קורונה שיורד, כשאנחנו שומרים על ההנחיות ועולה – כשלא שומרים עליהן. אני מקווה שהמפלס בחורף יהיה נמוך. זו תהיה שנה של ריחוק חברתי ומסכות. אני לא מבין את האנשים שרק אחרי שנותנים להם קנסות מוגברים, הם עוטים מסכות. אם לא תשימו מסכות יהיה סגר ובלאגן. זה פשוט חוסר היגיון. עכשיו אנחנו מתמודדים עם ההשלכות של מה שהיה פה לפני שבועיים".
